אם אנו רוצים להכיר את התופעות המתרחשות בעולם שבו אנו חיים, עלינו להבין קודם כול מה מקורן, מנין הן מגיעות אלינו.
אם נתבונן במתרחש בפשטות, עלינו להודות שאין לנו מושג מדוע קורה מה שקורה סביבנו, החל מהתופעות הפשוטות ביותר כמו מזג האוויר למשל או מצב הרוח המשתנה, הבריאות והחולי, פגישה מקרית עם קול מהעבר, וכלה בפריצתן של מלחמות עקובות מדם, או לחלופין ניצחון במשחק כדורסל בהפרש של נקודה אחת.
לאחר שמשהו כבר התרחש, אפשר למצוא לו אלף סיבות בהתאם למידת היצירתיות והססגוניות של הדמיון האנושי, ותמיד יש הסברים: "אני חולה כי אתמול לא לבשתי בגדים חמים אחרי המקלחת"; "איזה מזל שגם אנחנו וגם מושיק, החבר שלי מהגן, נסענו כל אחד לפירנצה בדיוק באותו יום והחלטנו להתגורר באותו מלון, אחרת לא היינו נפגשים"; "המאמן הזה לא יודע לקבל החלטות ברגעים החשובים" ועוד. אבל בינינו, הכול תירוצים.
חכמת הקבלה חוקרת את המקור שממנו נובעות כל התופעות ומתארת את ההתנהגות בעולמנו על פי חוקי טבע מוחלטים הנסתרים מהאדם הרגיל ולא כאוסף של תופעות מקריות.
דוגמה לכך הוא כוח המשיכה הפועל עלינו. ברור שאם נעמוד על כיסא ונקפוץ לרצפה זה יהיה נחמד, אולם אם נקפוץ מן הקומה השלישית של בניין עלול להתרחש אסון. בדוגמה של כוח המשיכה, הטעות והתוצאה שלה הן מיידיות, והתוצאה מתקשרת בעינינו ישירות לסיבה – כואב לי כי קפצתי ממקום גבוה. אבל אם נדמיין לעצמנו שקיימת השהיה כלשהי בין הקפיצה לבין הכאב הנובע ממנה, נוכל להבין על מה מדברת הקבלה. הקבלה רואה את הסיבה ואת התוצאה הנובעת ממנה, ואילו אנו מרגישים רק את התוצאה, בלי להבין את הקשר לסיבה, לגורם שלה.
חוק הכבידה הוא חוק. לא ניתן לעקוף אותו או לשקר לו. לכל היותר נוכל ללמוד אותו ולהתנהג על פיו. אבל אם עדיין איננו מכירים אותו ואיננו רואים את הקשר בינו לבין התוצאה הנובעת ממנו, איך נוכל להימנע מהנפילה הבאה?
על כך עונים לנו המקובלים בבירור: אי הידיעה של החוק אינה פוטרת מעונש. אינך יכול לקפוץ מהבניין ולומר: "אופס, סליחה, לא ידעתי".
כך בדיוק פועלים גם החוקים שעליהם מדברים המקובלים, ולכן אם רצונך ליהנות מהחיים ולממש אותם עד תום, עליך להכיר את החוקים.
חוק שורש וענף
החוק הראשון שנכיר נקרא "חוק שורש וענף". חוק זה קובע כי כל מה שמתרחש בעולמנו הגשמי הוא העתקה של מה שמתרחש בעולם עליון יותר.
חכמי הקבלה מספרים לנו על עולם עליון שעתה נעלם מחושינו, אבל עבורם הוא מוחשי מאוד, מוחשי כל כך עד שכל המקובלים מרגישים אותו ומתייחסים אליו כאל עולם אמיתי, ואילו לעולם שאנו רואים הם מתייחסים כאל עולם התוצאות הנובעות מהעולם העליון ההוא. לעולם שהם רואים הם קוראים "עולם הסיבות" או "עולם השורשים", ואילו לעולם שאנו רואים הם קוראים "עולם התוצאות" או "עולם הענפים".
כל מה שאנו חושבים, חשים, מרגישים, מדמיינים, רואים, שומעים וכו' כבר נקבע קודם והוחלט בעולם גבוה יותר בלי שנדע על כך דבר. הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) מתאר זאת כך:
"אין לך פרט של מציאות או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון הימנו, בצורה שווה כמו ב' טיפות של מים. ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף בערך הדוגמא שלו, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון, מפני שמשם נחתם ונתהווה הפרט ההוא בעולם התחתון" (מאמר "מהות חכמת הקבלה").
אז מה עושים עם זה?
המקובלים מאפשרים לנו להתערב במערכת ולשנות את גורלנו. השינוי מתחיל קודם כול בכך שנלמד להכיר את פעולת המערכת.
אם במצבי הנוכחי איני יכול לשנות דבר, אבל יש מקום אחר שבו יש לי אפשרות לשנות את גורלי ולקבוע אותו, חשוב מאוד שאדע זאת.
הדבר חשוב קודם כול כדי שאפסיק לבזבז את זמני ואת מרצי לריק בניסיונות שווא להיות מאושר כפי שנהגתי לחפש הנאות עד עתה; הדבר חשוב גם כדי שאתחיל לחפש את הדרך לאותו מקום שבו אפשר באמת לשלוט על המערכת.
אם יש מישהו בעולם שכבר הגיע לשליטה כזו על מערכת החוקים, כיום או אי פעם בהיסטוריה, והוא מוכן לספר לי על הדרך אל המטמון, הרי גם אני יכול, גם אתה יכול, כולנו יכולים.
השאלה היחידה היא האם זה חשוב לי עד כדי כך שארצה לצאת למסע, לדרך המובילה אל הכרת העולם העליון. האם המטרה הרוחנית מעניינת ומסקרנת אותי במידה כזו, שאסכים להקשיב למקובלים וללמוד מהם איך מגיעים אל האושר הנצחי השלם והטוב.
