למה אתה כאן דווקא עכשיו?
אתה עומד שם בטוח ושליו,
מנגן לך חיים יפים להפליא.
אני נעמדת לבושה בשמלת
קיץ לבנה ופוחדת להיחשף.
למה אתה כאן דווקא עכשיו?
כעת שמי יוצא מפיך
כצליל מוזר ואולי יום
אחד תאמר לי למה
אני מרגישה געגוע
אי שם במעמקייך.
עינייך הפכו לנוגות כל כך
וההתעצבות שלך מעצבת
לי מבט מוכר.
אני שוב נושמת אותך
וכל כך טועה, מדמיינת.
למה אני כאן עכשיו?
אנחנו קרובים זה לזה
אך זרים יותר מתמיד.
אל תשלה אותי בחיוך,
הלב שלי שבור סופית.
אני אלך הביתה ואתה אליה.
וקרוב לוודאי לא תחשוב עליי
אבל אני כן אחשוב בנאיביות
האם אתה חשבת עליי אז.
