הלילה הראשון בלעדיך,

כמה אנשים בוכים עליך

מבכים דמות נערצת

שאינה עוד קימת.

 

כמה מלווים אותך, סוחבים רגלים

עייפו מלזעוק, ולבקש רחמי שמים

ויד מושטת,, ראש קטן מלטפת

ואחר כך עוד דמעה מנגבת

 

לא אנגב דמעותיי,

שיתבשו כך על פני,

לו ניתן היה להחזיר את הזמן לאחור

שוב שואל, איך יכולת כל חייך לגמור

 

הלילה מתארך, ואי אפשר לעצום עיניים

ואת ישנה כמו שאף פעם לא ישנת בינתיים.

נוחי לך, הגיעה מנוחת עולמים

סוף לכאב ולייסורים

נוחי, ובקשי עלינו רחמים

שנשרוד בלעדיך את החיים

בואי בחלומי עוד היום,

לא הספקתי להיפרד, ולומר שלום.