יום לא ברור, רוח קרירה נושבת ונושפת בגבי

וניצוץ אחד עמום...

פתע הבנתי הכל.

גיא...

אני שלך

כל מה שקורה מסביב

זה הכל שקר אחד גדול

והרגש שאומר לי

בודאות מסויימת

שליבי אליך

אמיתי הוא עד כאב

יש בך משהו

שמשכר אותי

השמחה הפשוטה

המבט הרגיש

איתך זה משהו אחר

וכמה שיש בתוכי עוד לשחרר

הכל שווה, הכל שווה לי-אותך

הכל נכנע מולך,

הידעת זאת?

שמעולם לא חשבתי שאוכל לשוב ולאהוב

אני נופלת

מול התום והטוהר הזה

מול המקום שקורא לי אליך

גיא...

תסלח לי

על עצב והעדר שיחה

ביומיים האחרונים

שארכו עד למאוד

אך נתנו בי אור גדול

והבנה פשוטה

שמכרסמת בתוכי

ואומרת-

אני שלך... 

מותק שלי...

לפעמים הנפילות הן אלה שמעצימות את התחושה

אל פחד...

לא נעלמתי לשום מקום,

ברחתי לזמן מה-...

כנראה כדי לחזור...