ואת השיר הזה גיא לא יקרא

כי את השיר הזה אני כותבת

מתוך בריחה

וגיא לא אוהב אותי בורחת

גיא אומר : כשאת צוחקת, את פורחת

אבל אני אוהבת לשבת בשקט

לסגור את הדלת

ולבכות

יש משהו מתוק בכאב הזה

וגיא לא צריך לדעת

עד כמה לפעמים הוא רחוק

גיא טלפן אלי היום

הוא צלצל ורצה לשאול

האם אני עדיין שלו

האם השקט שלי מבשר רעות

אבל הכי בטוח זה

שגיא לא יקרא את השיר הזה

כי גיא אומר שכלום לא שווה

אם בסוף היום אני בוכה

וגיא לחש לי שלשום באוזן

דברים שעשו אותי נבוכה

ולא משנה מה יהיה

אני חוזרת ואומרת

באמת, מותק, לא משנה

אתה לא,

אתה לא תקרא את השיר הזה

לא תדע לעולם

שהשתיקות שלי הן בעצם הכל

לא תדע לעולם את העוצמה שבחוסר הקול

גיא תמיד כל כך שמח

הוא מרוח בחיוך תמידי על הפנים

גיא אומר לי בואי מתוקה שלי

בואי אלי

אבל עצוב לי כל כך בפנים

ואני באה אליו.תמיד באה

מפנה לי מקום לידו במיטה

ומלטף לי את השיער עד אור הבוקר

עד אובדן שליטה

ושוב ושוב הזכרון בי מכה

ורוצה להשתחרר אל המרחב בתוכי

וגיא מנסה לחסום אותו בכל הכוח

גיא לפעמים מנסה

ולא תמיד מצליח

הוא אוהב לכבות לי את הכאב

ולהרגיע בי את הרוח

גיא תמיד אומר

במבט רגיש

שאם רק היה יכול

הוא היה שורף לי את העצב הזה

ומחבק אותי כל החיים

הוא היה מרדים אותי בלילות

לפני בואם של הפחדים

ואני צוחקת כל זמן שאין אמת באויר

וגיא צריך לפעמים לנשום

אז הוא לוקח תיק ויוצא

ומה שהכי הכי בטוח

שגיא לא יקרא את השיר הזה