בס"ד
חשבון נפש פורימי / איתמר ליברמן
במבט ובהשקפה עמוקה פורים טומן בחובו הזדמנות לכולם לעשיית חשבון נפש אישי וקולקטיבי, להשגת היעד החשוב והחיוני של אחדות עם ישראל.
הסיטואציות והאסוציאציות שעולות בהתקרב לפתחנו חג פורים כבר מוכרות לנו ועולות מאליהם בטבעיות, בלי מאמץ מיוחד. מעבר למה שידוע על פורים כגון: תחפושות, רעשנים, קריאת מגילה, אוזני המן וכיצוא בהם, פעמים שאנו מסיתים את עניינו ותודעתנו לבדיקה וחקר מעמיק ואמיתי למשמעותו של החג הזה.
נדמה לנו שהמנהגים הנורמטיביים של משלוח מנות ומתנות לאביונים הינם בגדר מצוות שאין להם משמעות גדולה חוץ ממה מהמקור להם שכבר ידוע.
אז אם נבצר מכם עד כה להתוודע למשפט הבא, כעת התאפשר לכם : פורים הוא גם חג של חשבון נפש, חשבון נפש פורימי, המגיע לבקרנו דווקא באמצע השנה ולא בכדי.
חשבון הנפש של פורים מתבצע בשתי מישורים:
במישור הפרטי- על ידי משלוח מנות איש לרעהו, שמהווה הזדמנות לפייס ולבקש סליחה אמיתית ולבבית מאדם רחוק או שהתרחק, השונה, אפשר הפגוע ממעשיי, וזה על ידי משלוח מנות.
כאן עומדת למבחן היכולת לחבר בין השונים על אף השונות האישית, החברתית והאידיאולוגית. זהו שלב אחד מתוך תהליך כל חשבון הנפש שאדם צריך לבצע בכל הקשור ליחסיו עם זולתו, שמפאת עיסוקו וענייניו לא שם לב ליחסים הבלתי תקינים וישרים שנוהג כלפי חבריו.
כמו כן, במישור הלאומי- על ידי מתנות לאביונים. הכרוכה בה דאגה לכלל העם, על הנזקקים והמסכנים שבתוכו, מעשה של סולידאריות חברתית לאומית.
הזדמנות לאחות את הקרעים בחברה, למגר את השנאה המעכירה את רוחנו, את הנשמה היהודית שבנו.
מדובר אפוא בחשבון נפש קולקטיבי שההנהגה והעם בישראל ככלל אמורים לעשותם.
במה דברים אמורים? בחרטה ותשובה שלימה על מעשים נפשעים כנגד ציבור כזה או אחר בעם. חרטה וחזרה בתשובה על מצבו הרוחני של העם שמתדרדר.
לא סתם כך נקרה בדרכנו באמצע השנה לעשות חשבון נפש שאולי זנחנו הצידה נכל מיני סיבות של אילוצים, או בשל שהערכנו פחות את יכולתו וערכו של חשבון הנפש, הייתה לו סיבה חשובה לבוא ולעורר אותנו.
כעת נסיר מעלינו את המסכה שלבשנו כל השנה, שמנעה מאיתנו לראות ולשים לב לדברים החשובים באמת שצריכים תיקון בנוגע לעניינים הפרטיים שלנו עם זולתנו ובעניין הכללי הקולקטיבי, של כלל עם ישראל.
