הכתרה / איתמר ליברמן, בית אל א'
השנה, הכתרה על
הוטלה על כתפיי החברה,
שמחה, עליזות,
אולם מתנהגים בפזיזות
בלי לשים לב, פה ושם עבירה,
מסונוורים, כאילו
בקרבנו התפוצץ בקבוק תבערה.
כרזות מקיר לקיר,
בצבעוניות משגעת,
זאת ידע כל זקן וצעיר
בכל העיר,
ללב כל נוגעת.
בהשקעת של כשרון וחכמה,
בלי צנזורה, בלי סינון,
נכתבה הדרשה בסגנון מדויק ושנון.
שולבו קטעי הומור בניסוח
מבדר ופורה,
לא פסחנו על אף מורה.
את מי אנחנו מכתירים?
לא שואלים.
כל דיבורי טיפשות וצחוק
כל זאת בלי היסוס
מעלינו מתירים.
אך מתי נבין, אסור זאת לדחוק
לא דרשה מפוצצת, לעג וצחוק
יתנו נפח להכתרה,
שכל הזמן לשון הרע תחתיה
חתרה.
מכתירים אותנו, שנתנהג
ביושר וביראה,
ובמוסריות על פי דרכי התורה.
איסור חמור הוא לשון הרע,
רק נזכור,
נעזר אם נצטרך בבלמים,
הכתרנו רק אחד ויחיד,
את ריבון העולמים.
תגובות