בשובו של האופל להתגלות
בבית מרזח נמצאה בוכיה
עת הגיח עלם מתוך הקרבות
רכן ולטף ברכות לראשה
וכשהדם במימי עיניה נמהל
ובמערכה- כשככו הסערות,
כנטהר העולם ברגע מיוחל,
ובלי משים נתקרבו לבבות
אך עת החל המאור הגדול מסנוור
עת להשכים- להשיב מלחמה
בראש מעייניו אויבו הסורר
אף שהבטיח לשוב במהרה
ובכל מאודו
נשבע הוא שבועת נצח
כי הוא יבוא
והוא יבוא
ועוד ישוב
כיסופיה היו כתפילות
ומחשבותיה- אליו נישאו
עת ריבות אחרות הפכו רעיות
ופעמונים ברחבי העיר נשמעו
נאחזה בעקשות בשבועת אמונים
כעיורת- לליבו השבוי זה מכבר
מסתפקת באותם זכרונות ישנים
בחותרו להשיב שחר שעבר
והיא המשיכה
בכל ליבה מיחלת
כי הוא יבוא
והוא יבוא
ועוד ישוב
ועיניה יום אחד
ראוהו למרחוק
והנה הוא בא
והיא קרבה אליו
אט אט,
רצה.
נחפזת ברגליה הרפות.
לפתע,
נעמדה.
ונשימתה נעצרת:
הוא בא
כן.
הוא בא
עם מישהי אחרת
