נכתב ב: 24.1.2003
אצבעות דקות חותכות בחול,
שתיל אורן, ננטע בחור..
צורב בערוגה כדי שאזכור,
ששתיל אורן זה, נשמתי היום..
ויהי ערב ויהי בוקר, יום שונה.
חוזר ברגליים כושלות לאורן הגדול,
שמיים שחורים, נעלם האור..
עיניים חומות אינם עוד רואות,
נשמתי אבדה, לאחר שאצבעותיי נחתכו בחול..
Mad - Moon
-
סליימאן קדוש היה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוייש.. :\ (מצטער על המילה) אני מקווה שזה לא מה שאני הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יחי היצירה האקראית:) מבטים הפוכים, מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** העברת את התחושה, לפחות אצלי, אני מרגיש את הציפורניים אוחזות לי בלב. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] עימך הכאב כ"כ קשה, מצב בלתי אפשרי. אך תמיד צריך לדעת, ולהפנים, כשגם שאנחנו לא רואים את העינים שלהם, הם בני אדם. הם אנשים חושבים, הם אנשים שמאמינים בעלי מטרות ומשפחה. בגלל זה, כ"כ בלתי אפשרי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה להוסיף. הרוב כבר כתבו לפניי, אבל הכתיבה שלך מהממת!:) רעיון מעולה! מאוד לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אני מוריד בפנייך את הכובע.. ההרגשה הזו אצלי לפעמים כ"כ חזקה, תיארת את מה שאני לא הצלחתי אף פעם לתאר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** אין לי מה להוסיף על מה שנכתב, אבל התיאורים, והחזרה של "מה יקרה", היא פשוט במקומות שעוברות לילדים בראש. קראתי והתרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** אני חייב להודות שגם אני נשארתי פעור פה... [ליצירה]
