תודה
בלילות גשומים מטיסות היונים
את אפולו,
יקירי מכיכר סן-פדרו,
להתנחמם במיטתי.
מבוגר אמנם
ואפו שבור
אך בשפתו העילגת
הוא עושה לי משהו
נ ה ד ר
כשאני נשכבת לצדו
הוא לא מתנגד
שנהיה מונחים
כמו בלקסיקון
מפרשים זה את זו במבטינו
שולחים זה אל זו
הבל חם
וכשהוא חולם אותי
נושרות ידי,
מיתמר גופי,
אני ונוס ממולו,
הומה ליונים
תודות
תגובות