בעולם קפיטליסטי וקר
שהזמן נמכר למטיב במחיר
והזיכרונות מתחלפים על חלונות הראווה
לא מצאתי את מקומי
לא מצאתי את קוד הכניסה
פתאום הגעגוע נשמע דמיוני
והרחוב מלא דמויות צבעוניות
לא זוכר
אם ראיתי את עצמי במראות
בעולם קפיטליסטי וקר
אומרים שאלוהים, מוכר חטאים
בדלפק שליד המעשים הישרים
ככה כולם מרווחים, ככה הכסף מגדל את עצמו
לא מוותר על הזמן, על הכאב ועל הרחמים
לא הכול צריך להגיע לשערי המוספים
מביט במראה
זה אני או תג המחיר שמחכה לקונה הראשון
והם יחלפו
כמו על פני הים ביום סוער
הראשון יציע מעט, השני כבר יציע הרבה
אני לא מוותר על הזכות שלי לעזוב
בעולם קפיטליסטי
הרומנטיקה שמורה לאלו
שלא מכירים את הזכוכיות הגדולות
את החניונים המלאים
ואני רוצה לעצמי
את הזכות לחיות
בלי שמישהו יקפוץ לצידי
ויציע לי לקנות
את העולם בחצי מחיר, את הירח במחיר מציאה
מתמונות, הכול נראה דמיוני
הרי לא ייתכן
שכל השלטים מובילים למקום אחד
על השולחן, יש ספרים
אחד מסביר, איך לחיות טוב
שני מציע לחיות במכה אחת
אבל אני עדיין מנסה למצוא
את השלבים בסולם
כדי להגיע אל הנקודה
ממנה הנפילה לא תהיה קשה
בעולם קפיטליסטי
תמיד יש תחליף
ואני מביט מאחורי
רואה כלב שנובח בקול
הוא רוצה שאלך מכאן, מהר
גם הוא מחזיק, מספר ביד אחת
ובשנייה פתק החלפה
ומפעם לפעם, אנחנו זזים
במסילות מהירות
אל הסוף
בעולם קפיטליסטי
המחיר הוא רק שלט כיוון
ואני תוהה, כמה זמן נשאר
מי קנה אותו, ויפרק אותו לרסיסים
ואנחנו נישאר באוויר, מרחפים
עד שיבינו, שאנחנו לא נכסים משתלמים
יאחדו אותנו, או יזרקו אותנו משומשים
