ציפור על תיל

,נחליאלי בתוך שמי הארץ,

נחה בחורף על יד הנחל,

מבשרת את הברק והרעם,

ואת האפור שבשמים,

ואני יושבת ומציירת,

את התכלת של הנחל,

גם את הצהבהב של השמש,

צבע חום אדמה מתערבב לו,

בטיפות הגשם השקופות שמטפטפות,

ואז בבת אחד,

הם זולגות וזועפות,

ואני בסך הכול רוצה

לשמוט את המכחול,

לזרוק את הבלוק ציור,

ולעוף עם האור,

להיות חופשיה כמו ציפור,

לעלות לעבר השמש העולה,

לפרוש כנפים לעבר

הלא נודע כנחליאלי,

ובגופי אני כאן חשה

את האדמה,

שערי הצהוב מתרטב,

בטל ראשון,

וכול כך אני רק  רוצה

להיות חופשיה

כציפור על תיל.