איריס , עלמה אשר ימלאו לה בחורף זה עשרים שנה . בת יחידה להורים גרושים,
אביה עזב בהיותה ילדה קטנה  בטענה שהעול  שהביא  לאימה  גדול מידי בשבילו.
ולא יוכל להעניק לתינוקת שטרם נולדה, את האהבה שהיא צריכה . הן כלכלית והן פיזית . לכן הוא הלך . אימא סבתה וסבה גידלוה .
אל סבתה לא מצאה היא קשר מיוחד , מפני שהיא הייתה קשה איתה . כשהייתה ילדה קטנה והייתה באה עם אימה לבקרם . הייתה תמיד אומרת לא לגעת פה זה ישבר לא לקשקש על הקירות כי זה אסור .
ואילו סבה היה ההפך ממנה . פניו היו רכות וחמות עיניים מדברות . אפילו שהיה מבוגר בעיניה תמיד מצאה עצמה בזרועותיו .
כך גם שגדלה , והפכה לילדה . הייתה הולכת עמו אל המפעל שהקים, שם בנה כינורות רבים לאומנים בעיקר . שהיו חפצים בניגון הענוג שהכינור הפיץ.
כך בנו יחדיו את כינורה הראשון , כשבאה אליו ואמרה כי החלה לקחת היא שיעורי נגינה לכינור .
עוד לפני שסיימה את דבריה , הוא הוציא עץ מרובע . עיפרונות מחוגה וכלים עדינים, ואמר לה בואי נבנה אותו יחדיו . רוצה אני שתלמדי מעט לבנות כינורות . מפני שאני רוצה שהמפעל הזה יהיה שייך לכן ,ביום מן הימים .
היא הייתשבה לידו הוא הסביר לה איך ומרוב שהיו הם עסוקים בעבודה , לא שמו לב איך נגמר היום . והיו צריכים גם לסגור את המפעל וללכת הביתה .
בדרך היא הודתה לו ואמרה שמעניין אותה מאוד , לכן תבוא שוב לסיים את הכינור,
אם זה בסדר מיצדך . וסבה חייך אליה את חיוכו החם .
כשהגיעו הביתה איריס סיפרה לאימה , כי כל התלמידים בחוג לכינור יקנו בה .
ואימה חייכה אליה באמרה למה ? . כי הכינור שלה יהיה הכי יפה כי בניתי אותו עם סבא .
ואימה נשקה אף היא לאביה ואמרה תודה על מה שאתה בשביל הילדה הזאת .
כך במשך כל הימים עבדו היא וסבה במרץ על הכינור , וכשהוא היה מוכן איריס הייתה מרוצה מאוד . כינור אמיתי . כזה אין לאף אחד היא עשתה אותו עם סבה .
שוב נשקה לו לאות תודה . וכשהגיעה שעת השיעור . הייתה איריס נרגשה מאוד כי רצתה להראות למורה ולחברותיה הטובות לחוג את הכינור .
כשהמורה מורה לה  איך להציב  את האצבעות  הנכונות על המיתרים ועד סוף השיעור איריס למדה לנגן את התווים של השיר יוסי בכינור בצורה רהוטה ונכונה ,והמורה הייתה מרוצה ואף חברותיה לשיעור .
שבסופו שאלוה מהיכן יש לך כינור כזה יפה
בניתי אותו בעצמי, הייתה אומרת בגאווה וחברותיה למשמע מילותיה בעצמך איך . היו נדהמות
כן בעצמי ,לסבי יש מפעל לכינרות ,הוא בונה אותם בשביל אומנים שחפצים להפיג מהכינור צלילים נוגים ועליזים הן חייכו אליה ואמרו לה אפשר לבוא באחד הימים לראות כינורות ואולי גם לעשות בשבילנו
בבקשה אמרה בחיוך, אז יום חמישי אנחנו אצלך . והן הלכו לדרכן
חלפו ימות השבוע , והגיע יום חמישי .הם הגיעו אליה .וההפתעה בשביל איריס הייתה גדולה שכן , שכחה לגמרי מההזמנה שהציאה להן אז בשיעור . וחשה במבוכה קלה .היא הכניסה אותם למפעל בסבר פנים יפות למרות המבוכה , והכירה להן את סבה . וסיפרה לו כי אלו בנות החוג לכינור .ושכחתי שהבטחתי להן להראות להם היום לראות להם כינורות ואולי אף לעשותם .
עוד לא סיימה דבריה ,ששוב כמו בפעם הראשונה הוציא הוא עץ וכלי עבודה עדינים והושיב אותן אחת אחת ליד השני בשולחן מרובע בגוון ירוק
ואמר להן , אתן רוצות לעשות כינור אתם תעשו אין בעייה .אך תדעו שזה יקח כמה ימים אם זה בסדר וההורים שלכם מרשים .הבנות הסכימו הן התקשרו מהפלפון שלהם להוריהם לשאול אם זה בסדר והם יוכלו לעשות כמה ימים בשבוע כינורות אצל חברתם איריס שלאביה יש מפעל . והם הסכימו איריס תדריך אותכן ,ואם יש לכם שאלות נוספות אני כאן השבוע חלף ובמהלכו באו בנות החוג אל איריס יום יום כדי להמשיך לבנות את כינורם כך שנגמר ימי העבודה לכל אחת הייה כינור להפליא שהפיק צלילים מדהימים  .
כשהחברות  הבטיחו  לאיריס  לפני  שהלחו  כי את  הכינורות  יראו  למורה  ואף לכל התלמידים בבית  הספר, שידיעו  איזה יופי של מפעל  זה
ואיריס  הייתה  מאוד מקובלת בעקבות  הכינורות  שבנתה  לחברותיה  עם סבה
היא אוחזת בידו של סבה . כי שמעה את רעש מכונת ההנשמה והוא שקטע מחשבותיה .
ושראתה שהוא בסדר עדיין,והאחות באה בודקת רושמת.שבה אל הרהוריה לחיים,במחיצת סבה .
היא נזכרה כשהייתה נערה , ורגש חדש הופיע בליבה . רגש שנקרא אהבה . אימה לא כל כך הסכימה . אך סבה תמיד אמר לה מאיה מה את רוצה מהילדה . הלו בגילה את היית עקשנית ומרדנית שנקבל את חברך .
איריס שונה ממך אחראית לא מורדת , האמת נכון . אבל בכל זאת בגלל מה שקרה לנו כהוריה לא רוצה שיקרה גם לה היא ילדה קטנה . חמש עשרה זאת כבר נערה גדולה ענה . תני לה לחוות את הרגש הזה . אם לא תתני לה לחוות דברים בחיים הללו שלשם כך היא נולדה . איזו אישה היית רוצה שתהיה . תלותית ופחדת מכל מה שנעשה בעולם .
והוא אמר לה הביא את חברך איריס שנכיר אותו וכך היה , והביאה לו את רן . בן כיתתה והכי אהוב על כולם כולל עליה . הם היו נראים יפים ביחד בכיתה תמיד דיברו עליהם מכוון שרן היה המלך הכיתה והיא מלכת הכיתה . אהובה על התלמידים המורים וכן גם הוא .
ציוניהם היו תמיד מעולם תמיד קיבלו בן שמונים למאה . ורן היה בא אל בית סבתה
ועד מהרה אף התחבב על כולם .
מכונת ההנשמה של סבה עשתה רעשים מוזרים , ושוב קראה היא לרופאה . שתגיד לה מה קורא ומה עם מצבו של סבה . היא אמרה צריך לעשות לו עכשיו בדיקות . והורידה אותו למיטה ולקחה אותו והיא הולכת אחריה מותירה זיכרונותיה מאחור.
כשעשו לו צילום שוב שבה אל הרהוריה . נזכרה באחד הימים האחרונים . שאמרה לו סבא אני כבר אישה שקרבה לשנות העשרים . חייה אומנם עדיין עם אמא . אבל מאוד רוצה לנהל את המפעל עמה . תגיד לה אני יודעת לבנות כינורות הן בונה אני אותם עוד משחר ילדות . וסבה היה מאושר מאוד . הוא דיבר עם אימה ואימה חייכה כי ביתה ממשיכה את ההמשכיות של סבה .
סבה הביא לה טופס , ובו נתן לה לחלוק סמכויות עם אימה . שכן שאם יקרה משהו
הן יוכלו לנהלו . ושניהם חתמו על המסמך ואיחלו לו הרבה שנים במפעל ואיתם .
והנה הוא כאן נלחם על חייו , והיא לא מסוגלת לזוז ממנו לרגע אחד .
היא חשבה לפתע גם על אביה , שלא מכיר אותה . אם היה מכיר היה מגלה שיש לו ילדה חמה שאוהבת שנותנת ילדה טובה מבית נפלא . אבל ההפסד הוא שלו אמרה לעצמה . לעולם לא תבקש לגלות אותו . שימשיך בחייו . גם אם הוא יופיע לפתע בחייה תטרוק לו את הדלת . כי מעולם לא נתן לה רגע בחייה . ואילו סבה שהוא כל עולמה נתן לה את חייו . ורוצה היא שיחזור לעצמו מתפפללת מבקשת .
הרופה השיבה אותו , והיא חזרה עמה לחדר . לכי לנוח קצת אמרה האחות לאיריס שראתה אותה שכל היום יושבת היא מתרוצצת סביבו . אניני יכולה אשן כאן הלילה את מבינה הוא כמו אבא שלי לא רק סבי .
והאחות הבינה . והביאה לה מיטה של חולים בכדי שתוכל להניח לידו את ראשה .
הימים חולפים ומצבו של סבה החמיר יותר , הוא רזה הרבה . כשראתה זאת היא החליטה להביא את הכינור אותו בנו יחדיו . אולי הוא יעורר אותו וכך הייה היא צלצלה לאימה וסיפרה לה שאין שינוי היא רוצה את הכינור שבנו יחדיו . אולי הוא יתעורר וישוב לחיין לצלילי הכינור .
ובימים הבאים לא משה מהכינור נגינה ונגנה , אבל ללא הועיל . יום אחד היא אמרה לרופא מה הביעה שלו למה הוא בתרדמת . הוא ענה כי הלב שלא לא מטיב עימו .
ולא נראה שיחזיק מעמד .
ואי איפשר לעשות לו השתלת לב ענתה לא כי הוא מבוגר מדי . גם ראינו שהכבד שלו היה לא בסדר האם סבך עישן . כן תמיד בין הפסקה להפסקה בעבודה . זה מסביר עוד דברים .
היא אמרה שהיא רוצה לראות עוד רופאים וכך היה וכל הרופאים אמרו לה כי לא יחזיק הוא מעמד הרבה זמן .
היא אמרה לאחת האחיות כי היא הולכת להתקלח בביתה ותשוב במהרה לראותו ,
ועל כל שינוי במצבו שיתקשרו אליה . היא הגיעה אל האוטו שלה . והאוטו לא התניע
שוב לחצה בתג והוא סירב לפתוח לה את דלתותיו . והיא הבינה היא חשה שזה האות היא טסה חזרה אל בית החולים אל החדר שהיה בו סבה . ומצאה כל כך הרבה אחיות רופאים . מה קרה שאלה בעצב . כשהלכת הפסיק ליבו לפעום . כאילו ידע שהוא נפרד ממך היום .
היא נתנה לו נשיקה אחרונה , ליטפה ברוך שערותיו הכסופות . אחזה בידו . אספה את חפציו . שעונו המשקפיים . הבגדים שהייתה מביאה לו . בכדי שלא ירגיש שהוא בבית החולים . כי שנא הוא את המקום הזה . היה אומר לה כי יחייה עוד שנים רבות.
ובעיניה יגון ובכי מר . היא התקשרה לאימה ואמרה לה זהו נגמר .
האם הגיעה לבית החולים סגרה את המפעל . ושניהם הכתנסו בבית הסבא . איריס נכנסה לחדרו ולא יצא עד ללוייה שהייתה גדולה כל חבריו למפעל באו . ואחר כך שבה אל חדרו ולא משה ממנו ימים רבים .
רצתה עוד לחוש אותו , להרגיש בידו . היא החילטה כי המעפל של סבה.
לעולם לא ייסגר .
הוא ימשיך ליצור כינורות, היא תדאג . לאחר השבעה שבו הם לעבודה והיא אמרה לאימה שהיא מהיום המנהלת . היא לא תיתן לרגע למפעל הזה לנוח . היא רוצה ליצור כמה שיותר כינורות לאומנים,ואולי אף להקים ערב לזכרו איתם .
כך עשתה , במשך כל החודש , אפסה היא אומנים רבים . ואת הפילרמונית , וכל אומן שסבה בנה לו כינור . באותו היום הגיע אליה עלם חמדות , העונה לשם עמי .
נגן פשוט המנגן בסמטאות העיר וביריד המתקיים אחת לשבוע . ובכדי שתאמין כי ברשותו כינור שסבה בנה לו . הוא הגיש לו אותה אמר לה . הנה את יכולה לבדוק ,
היא הסתכלה עליו מימין משמאל ואכן היה זה הכינור . מפני שסבה תמיד היה חותם לאומן בכינור . בידידות חי תמיר , והיא אמרה לו איך שמעת על המופע . ראיתי בעיר את המודעה המעציבה והבנתי מייד שזה סבך . בונה הכינורות .
והחלטתי לטרום את חלקי בנגינה תודה רבה ענתה והוא חייך . וחייכו שבה אותה
חלפו הימים ,ואיריס ועמי מצאו שפה משותפת , עמי עזר לה רבות בלהחין את המופע, לזכר סבה האהוב . והגיע המופע . והוא היה כה מרהיב איריס קרא כתבים שכתבה לו במשך כל השלושים . ועמי ניגן .
לאחר המופע עמי הרגיש כי אולי לא יפגשו דרכיהם . אבל איריס אמרה לו שאין מה לדאוג שהיא מעוניינת בחברתו . אפילו אם אני נגן פשוט אמר לה כזה שמנגן בכינור בסמטאות . ואילו את מנהלת מפעל מצליח .
לא משנה לי המעמד אמרה נעים לי לשוחח איתך . הוא נתן לה את הטלפון של דירתו הסחורה .
וחייך אליה חיוך היא שיבה לו בחזרה .
לאט לאט , איריס חזרה אל העבודה . והעבודה הטיבה עמה למרות שכל פעם זכרה את סבה . כל פעם יכלה לראות אותו יושב בהפסקה מעשן סיגרה או בונה כינורות .
והגעגועים בליבה היו עזים .
אך הבינה כי היא ממשיכה את דרכו , והגאווה שבה אליה . טלפון צלצל במשרדה . עמי היה על הקו
שלום אמר.שלום עמי מה שלומך ענתה .
בסדר רציתי לשאול אם אפשר שנפגש היום רציתי לשוחח איתך
אין בעיה בוא למשרד . לא למשרד עדיין מתבייש .
עמי אין לך ממה להתבייש כי זה לא עומד להשתנות גם מעמדי כמנהלת וגם כידידתך
ואימך אימי עדיין שרוייה כמוני בצער היא ל יודעת שהתיידנו ושאתה נגן פשוט .
וזה לא מפריע לי כבר אמרתי לך מלא פעמים זאת בשבועיים הללו נכון .
כן אני מבין אז ניפגש אין בעיה .
הם נפגשו ועמי לחץ לה את ידו והיא את ידה , שוב שלום אמרו במבוכה קלה .
בא לך שנטייל לאורך הים נוכל לשוחח הרבה . בסדר והם טיילו לאורך הים שניגן את ניגנו המלוח והנעים . השרה בהמעט שלווה . שכבר שכחה איך היא נראת מאז מה שקרא לסבה.
תודה אמרה לו על מה ענה
על שאהבת אותי לראות את גלי הים הייתי זקוקה לשלווה שלו .
אתה יודע השבועות האחרונים היו כה קשים וכאובים בשבילי עד ששכחתי מה היא שלווה
אין בעד מה אני בא לכן גם כשאני רוצה לשכוח דברים .
יש לי עצה פתאום היא אמרה , ומה היא עצתך ענה לה .
נכון אתה אומר לי תמיד שאתה נגן סמטאות פשוט . נכון .
אז למה שלא תבוא לעבוד במפעל שלי אני צריכה עובד . ואני יכולה להגיד לאימי שמצאתי אחד וזה אתה .
לא ילך למה לא
כי היא לא תבין מדוע ביתה מבקשת מסתם נגן פשוט להיות בונה כינורות
אולי תפסיק כבר לרחם על עצמך,בעניי אתה לא סתם נגן פשוט.אתה איש נפלא שכיף, לשוחח עמך מתי תבין זאת .
הוא הרהר לעצמו ואמר בסדר נראה לי עצאה הוגנת מכוון שבאמת תיחננתי לשנות מעט את סדר חיי . כשראיתי אותך .
אז העבודה נראת לך בהחלט הם לחצו יד ושבו יחדיו אל המשרד .
היא הכירה אותו לאימה ואמרה את זוכרת שחיפשנו עובד נוסף לעיצוב הכינורות
כן . הובכן מצאנו , זוכרת את עמי . זה שעזר לי במופע לזכרו של סבא כן נכון זה שניגן
כל כך יפה את כי האדם עץ השדה . נכון אז הוא מוכן לקבל את העבודה .
ואניה חלטתי לתת לו אותה .
האם יש לך נסיון שאלה האם ישלו פסקה הבת
מדוע אַת עונה במקומו שאלה האם , כי אמרתי לך הוא מבין ואם צריך עזרה אני בטוחה שנעזור לו כולם .
אימה הסכימה ואיריס החתימה את עמי ונתנה לו אישור עבודה .
עמי חייך והיא חייכה אליו בחזרה , כשעמי יצא מהמשרד איריס ידעה שיבואו עכשיו אלף שאלות מצד אימה .
מה את חושבת שאת עושה היא אמרה זה נראה לי איש פשוט מהרחוב
אז מה ,לא מפריע לי . אני רוצה שהוא יהיה העובד כאן .
יש בניכם משהו שאלה האם.ואם כן ענתה,האם זה כל כך מפריע, בסך הכל אנחנו ידידים.
והבנדם מנסה לשנות את דרכו בחיים . זוכרת מה סבא תמיד היה אומר , שתתני לנסות דברים . כי לשם כך נולדנו לחיים . אז תני לי לנסות .
אני בטוחה שהוא מסוגל להגיע ליותר ממה שהוא עכשיו הוא צעיר , הוא נאה .
מה ראה בכך .
אחרי ששמעה אימה את טענות ביתה הסכימה
אבל לא הסכימה לידידות שנוצרה בניהם , תראי ענתה לעבודה אני מסכימה.
אבל לידידות לא.ולא אתן לך להפגש עמו.הוא לא לרוחי .
זה כבר עניין שלי אני מספיק גדולה להחליט ענתה לה .
ואימה יצאה מהחדר .
שבה איריס להרהר בסבה , אם הוא היה חיי , הוא היה מבין לליבה כואב לה כל כך על שהוא הלך לעולם . שלא תוכל לראותו יותר . ודמעה ירדה בעיניה . כי אם הוא היה חיי . הוא היה מרגיע את פחדי אימה . שכן היא מבינה אותם היא פוחדת עדיין שיקרא מה שקרה לה בצעירותיה כשהכירה את אביה , שלא היה מוכן לטיל חלק בגידול המשפחה .
ועוד כשהן היו בבית החולים , הוא קם ועזב ולא ראו אותו יותר .
אך עמי הוא אחר הרהרה לעצמה שוב , הוא אכפתי הוא מבין רך יש בו משהו שסוחף אותה לרגעים שמעולם לא הכירה בעבר . והיא מספיק גדולה להחליט בעצמה .
היא תקשרה לעמי , ואמרה לו עמי אתה אוהב אותי . הוא ענה לה כן מאוד . כבר הרבה זמן אני מנסה להעמיק את הידידות שתהיה יותר מסתם ידידות . ועכשיו שאנו עומדים לעבוד ביחד אני מתרגש . גם מעצם העובדה שאני משנה את חיי מקצה אל קצה ולך התודה .
זה אומר עוד משהו על עצמי . והוא שמהיום הראשון שנכנסתי למפעל עם ההודעה
והכינור בידי , ידעתי שיהיה בנינו משהו , רציתי שיהיה עד מאוד .
גם אני שמחה שאנו ידידים . אבל עכשיו שאנו כבר גלויים ענה כן אמרה .
אני רוצה לעשות זאת רשמי גם לצד אימך שתידע שאני לא סתם אחד .
אני יודע שבעבר ניסיתי להתקבל לכל מני עבודות אבל אף אחד מהן לא הייתה קשורה למוסיקה .
ואת כמו שאת יודעת המוסיקה זה בדמי,עם הכינור אני מרגיש כמו אותו צרצר , שבה לבדר את הנמלים בשעה שהן עסוקות ואורמלהן מה לכן לעבוד כל כך קשה החורף עוד רחוק .
אבל עכשיו אני יודע שהחורף ללא ממש רחוק .
והיא הקשיבה לסיפורו , והייתה מרותקת מאוד , תמיד אהבה לשמוע אותו . משהו בליבה קורא ומשנה מיד את מצב רוחה . לכן אמרה לו בלי להחיט הרהבה . מה דעתך שאבוא להתגורר איתך בדריה הסחורה אני גם אשלם חצי ונוכל להכיר יותר טוב זה את זו.
בשמחה רבה אמר . אין בעיה עוד היום אדבר אימי , כי הגיע הזמן שאתחיל לעזוב את הקן
ולאט לאט העביר את כל חפציי לדירתך , אין בעיה גם אבוא להוסיף את טענותיי אם רוצה
לא בנתיים אדבר איתה לבד .
דרך אגב היא הסכימה שתעבוד איתנו תודה מחר אבוא ואתחיל ללמוד את הנושא מקרוב .
זה נראה לי נושא מעניין מאוד נכון כשתתחיל לבנות את הכינור הראשון , כבר לא תרצה להפסיק .
הם אמרו אז נשתמע צריכה לסיים כרגע אין בעייה ביי בנתיים .
כשהיום נגמר ואימה והיא שבו לבית סבתה , שהמשיך עדיין להתמלא בדודים , ובחברים של סבא . היא לקחה את אימה לצד . וענתה לה אמא יש משהו שאני רוצה לומר לך מה
אני החלטתי להעמיק את הקשר עם עמי . עמי מעתה הוא לא סתם ידיד היום התוודנו כי האהבה שבליבנו חזקה ושאנו רוצים להעמיק אותה יותר ויותר , אני יודעת שהוא לא לרוחך אבל אין מה לעשות זאת הבחירה שלי .
ובנתיים טוב לי איתו , אימא הסתכלה בה אך כבר לא היו בה כוחות לריב , הן בגלל הצער שעוד עוטף אותה , הגיע הזמן ואני שמחה שהחלטת איפה תגורי עם חברה , לא אמא עם עמי אמרתי לך .
מה איריס זה מוקדם אני לא מרשה , אתם מכירים רק כמה שבועות , זה לא משנה לי , אני יודעת מה בליבי עליו תני לנסות . אין לי כוח עם המריבות הללו אמא אמרה לה. מתי תבטחי בי תביני שאני יכולה ליותר . כשתהיי בשלה . אני בשלה אמרה .
החלטתי וזהו עוד היום אעביר את חפציי לדירתו הסחורה של עמי תוכלי למצוא אותי בפלאפון .
ויצאה את החדר , מעט בזעם אבל לא הראתה זאת , לקראת הערב כבר החלה לארוז את הדברים ועוד ימים אחדים תעבור לגור עם עמי . מה היה אומר סבה על הרעיון שקרא כל כך מהר ההתאהבות שלהבעמי הבגרות שלה הצער על לכתו כל זה צף לה ,בזמן שהיא מסדרת את הארגזים ומתכוננת להתחלה חדשה בחייה . עוד מהרהרת במה שצפוי לה בעתיד אך את הכל היא רוצה לגלות לבדה . שכן תמיד דגלה במשפטו של סבה .
אם הילדים לא יחוו דברים , איך יגילו את נפלאות החיים .
היא תחייה עם עמי,ותמשיך לבנות את כינורתיה.במפעלו של סבה ,שתמיד נמצא בליבה
ובזכרונה ממשיך הוא לחיות .

© כל הזכויות שמורות לעינת