זה עבר
כל מחסום
כל חומה
כל גבול אפשרי
זה נופל
נמס לך שוב
מבין האצבעות
שרגילות כבר לאבד אותי
ושוב לקבל בחזרה
ומה שכל כך רגיל
הוא כבר הופך אט אט לחסר משמעות
אולי זאת הסיבה
שאני איתך
אבל מרגישה כל כך לבד
כי אתה מכור לעצמך
מכור לרצונות
מכור לחלומות
ואותי אתה משאיר שם
רחוק
רק שלא אגע
שלא אהיה חלק
אתה רגיל כל כך
ורק בזה נאחז
ואני...אני זה כבר מובן מאליו...
תגובות