האמת

לפעמים, אני חוששת מלהעלות על שפתיי את האמת,

ביני ובין עצמי,

ביני ובינך.

ואז מגיעה לאיטה ההכרה המפויסת,

לומדת מחדש בה לבטוח,

חוברת אליה, אוחזת יד ועוד יד..

אין דרך יעילה להתמודד עם האמת

מאשר להכיר בה,

להכיר אותה,

להבין אותה,

להודות בה,

לקבל אותה.

מה אח"כ?

אח"כ הטבע עושה את שלו,

נפרצים סכרים,

ומעיינות נובעים,

 של  א ד ם,

והכל מתברך פתאום,

החולשה, השתיקה, הראש המורכן מטה לפרקים, הפחד, הדמעות, העצב, השמחה, הטעויות, הזדונות...

הכול מתמתק לפתע,

הפה נפער בשקט,

ופולט החוצה,

פולט אמת ורק אמת,

אמת אמיתית שאין כמותה