הבאתְ איתך מן המדבר
שתיקות שהן סיפור סוּפה
בתוכך נפש
מייללת, מתערבלת אבק ואור
על פני תהום.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבר באתי לכתוב "כזה קשקשן", אבל בקריאה שניה-אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תחושות מוכרות, מילים נוטפות כנות ואמת. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. מחכה לקרוא עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הביטוי "קולות כחולים" קצת זר לי כאן, לא הרמוני עם השאר. ואפשר ממש לשמוע ולהרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע. מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתוק ונוגע [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ומתוק. אהבתי את "מרחב שתיקתו" ואת היכולת בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להתרגש בכל פעם מחדש, ולפעמים אני גם לא בטוחה שאנחנו אמורים. השירים שלך,לעומת זאת, כן מרגשים אותי בכל פעם מחדש. [ליצירה]
