הבאתְ איתך מן המדבר
שתיקות שהן סיפור סוּפה
בתוכך נפש
מייללת, מתערבלת אבק ואור
על פני תהום.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן, אנו מנהלים שיחות חרשים מדי יום. האדום שלי הוא הירוק שלך ואין דרך להוכיח. הרעיון-רעיון, אך מקווה שחייך מתמצים למשהו משמעותי יותר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, דיק :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי לכאן שוב, לאהוב מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא הבנתי כל תו, כל אות, אבל רוויתי מהן, כתיבתך היא עונג. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא אני מקבלת את התחושה שהשתמשת בנושא הדגים כגימיק, כנסיון ליצור עניין וסקרנות, אבל בפועל זהו גימיק ריק כי הדגים לא משמשים כאן למשהו מהותי. הם יכלו להיות תרנגולים או סוסים באותה מידה. (חוץ מהקטע של ה"לשקוע בים"). ובקריאה שניה- אולי זו איזושהיא פארודיה הנרמזת בשורה האחרונה? אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה לשינה. אם מפרשים את זה כמשנה זה הופך קצת מסורבל [ליצירה]
- [ליצירה] כי לפגוע בשמאלני מתל אביב זה בסדר? [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון גאוני! :-) גמני הייתי תולשת אם הייתי נתקלת. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להתרגש בכל פעם מחדש, ולפעמים אני גם לא בטוחה שאנחנו אמורים. השירים שלך,לעומת זאת, כן מרגשים אותי בכל פעם מחדש. [ליצירה]
