מושג "האומה" – ישות חדשה

בשנת 1932 טבע הביולוג קנון את המושג "הומיאוסטזיס" על מנת לתאר את "ההסדרים הפיסיולוגיים השונים המשמשים להשבת המצב התקין בגוף". משמעות המושג הומיאוסטזיס היא שמירה על מצב תוך-גופי יציב והשבת מצב זה לקדמותו במקרה והוא משתנה או מופר. ביוונית, פירוש המילה הומיאו הוא שווה, אחיד – ופירוש המילה סטזיס הוא קבוע. במאמר נשתמש במילה המקבילה בעברית – איזון.

היום משתמשים במושג הומיאוסטזיס לא רק בפיסיולוגיה, אלא בתחומים רבים אחרים וזאת משום שכל מערכות הטבע ולא רק גוף האדם שואפות למצב זה. כל גורמי הטבע קשורים באופן הדדי ושואפים לאיזון בתוך עצמם ועם סביבתם. כאשר מופר האיזון מתחיל האורגניזם להֵהָרֵס - היכולת לשחזר את האיזון מהווה את התנאי לקיום החיים.

כל אובייקט בטבע מתקיים מתוקף ישותו העצמית ומורכב מתתי גורמים בעלי ישות עצמאית המחוברים ביניהם בקשר אלטרואיסטי. משמעותו של קשר זה הוא כי כל תת גורם מעדיף את קיומה של המערכת בה הוא נמצא ואת איזונה על פני קיומו העצמי. לכן המאפיין המהותי של אלטרואיזם הינו ההקרבה העצמית.

במהלך חיינו (אף בעת העיון בכתבה זו) מאבד גופנו מיליוני תאים, המפסיקים את תפקודם התקין ומתים. מרבית התאים הללו "מקריבים את עצמם", ולמעשה  "מתאבדים", כדי לאפשר ליתר תאי הגוף המשך חיים תקין ובריא. ואכן, מתברר כי תפקודם הנאות של יצורים רב-תאיים, כולל זה של בני אנוש, תלוי לא רק בכישורו של הגוף לייצר בכל עת תאים חדשים, אלא גם ביכולתו להשמיד תאים מסוימים באופן מתוכנן מראש, תהליך המכונה אפופטוזיס.

אך אין להבין מדברינו כי קשר אלטרואיסטי מצביע על ביטול ייחודיות הפרט או עצמיותו - להיפך.

למרות שבכל תא מתאי גופו של אורגניזם (פרט לתאי המין) ישנה בדיוק אותה אינפורמציה גנטית, כל תא בהתאם למיקומו בגוף ותפקידו מפעיל חלק שונה מאותו מידע תורשתי כללי. בשלבים הראשונים של ההתפתחות העוברית כל התאים זהים, אך בהמשך הם עוברים תהליך של התמיינות תאים  בו כל תא רוכש תכונות של סוג תא מסוים. ברור לחלוטין כי מערכת בה תאבד ייחודיותו של כל תא וכולם ייעשו זהים – לדוגמא כל תאי הגוף יהיו תאי עצב – לא תוכל להתקיים.

החיבור האלטרואיסטי בין הגורמים ההטרוגניים והייחודיים שבמערכת מאפשר את יצירתה של דרגת "מודעות חדשה", של ישות חדשה. לכל תא ישנו "שכל" או "מודעות" משלו אך החיבור האלטרואיסטי ביניהם מאפשר את יצירתו של "בן אדם" אשר שכלו ומודעותו לא נמצאים בתא זה או אחר אלא בחיבור ביניהם. כן הדבר הוא במערכת אקולוגית – למערכת יש "שכל" או "מודעות" שאינה נמצאת בארנב, בזאב או בעץ מסוים אלא נובעת מהחיבור ביניהם.

חכמת הקבלה, מתוך חקירתה את המציאות השלמה, מרחיבה את טווח חקירתו של המדע האנושי מגוף האדם ומערכות אקולוגיות גם אל השדה החברתי וקובעת כי כל הנשמות מחוברות ביניהן במערכת אחת המכונה "אדם הראשון". מושג האומה הישראלית בקבלה אינו אסופה של אנשים או הרחבתה של משפחה היסטורית, אלא דרגת מודעות חדשה המושגת באמצעות חיבור הדדי בין חברי האומה הייחודיים. הקשר ההדדי המתוקן בין חלקים אלו מכונה "ערבות" או "ואהבת לרעך כמוך" ודרגת המודעות החדשה המתגלה מכונה "תורה", "בורא" או "שכינה" השורה בינינו, היינו בקשר המתוקן שבינינו. האומה הישראלית ע"פ חכמת הקבלה הינה ישות רוחנית שתפקידה הוא לשמש כמערכת האחראית על הספקת החיות, קרי דרגת המודעות העליונה, לכללות הגוף, היינו לאנושות כולה.

המצב ההפוך בו לא מתקיים קשר נכון בין איברי המערכת מכונה סרטן. סרטן הוא שם כללי למחלות שונות, שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה לא נשלטת. האסופה של תאים אלו יוצרת גידול ממאיר או התקדמות למקומות שונים בגוף (גרורות). אם תא בגוף חי מפסיק להעדיף את האיזון הכללי של המערכת על פני תועלתו האישית, מתחיל להתחלק ללא הרף ואינו מגיב לפקודות הגוף, תוך שהוא טורף את כל הסובבים אותו ללא כל מחויבות כלפיהם ומנצל את כלל מערכות הגוף לטובת עצמו, הוא הופך לתא סרטני הממית את הגוף כולו וכתוצאה מכך גם את עצמו. כך גם האגואיזם שבחברי האומה – כשהוא מתפתח בפני עצמו הוא מוביל את הכול לקראת מוות, ובתוך כך גם את עצמו. פרט לאגו האנושי כל הטבע נמצא באיזון. רק האדם הוא זה שמפר את ההרמוניה שבטבע. אם האדם לא ישכיל לאזן את האגו שבו יחויב הטבע לנסות ולהשמיד אותו או להשיבו בכוח לאיזון.