אהובתי,
מראך,
כעיוור בעיניי.
קולך,
כ
חרש באוזניי.
נודד,
במדבר האהבה.
נפשי,
משתוקקת לך,
כמחפשת,
מי חיים,
אך מוצאת
רק
פאטה מורגנה.
גופי
על מנת
לשרוד,
משקה
את יצרו,
ב
משקה
"אשליית האהבה".
כשמתעורר,
חרש,
חרש,
מסם האהבה,
כועס על
עיוורון
חושיי.
כרועה,
המחפש
נווה מדבר,
רואה
אותי,
ובקולי
זעקה
היכן את
אהובתי?
