ואתה מופיע בלילות
רק כשחשוך ושקט
משוטט בחלומות
בדממה
בלי מילים
אתה שם
מביט עליי
מנסה לאחות את הקרעים
שמזמן כבר עזובים
ומוזנחים
רק בלילות אתה מופיע
מטייל ומדלג
בין חלומותיי
אולי הכניסה לשם מותרת לכל
ואני
אני אולי אפסיק כבר לשאול
כי נעצמו עיניי
עת נפקחו
היה מעט מאוחר
מדי
בלילות שלי
יש אולי עוד מקום קטן לך
המקום שבליבי
נחסם
כמו השליך מעליו כל זכרון
רק להמשיך
הוא אומר
מסמן שהטעם נגמר
כשטעם חדש מתחיל
אולי זה הזמן
אולי זאת העת
ובלילות כשתגיע
ותדלג לי בחלום
אדע שחשוך מספיק ושקט...
