וזוכר איך פעם

קינאתי לך

ישבתי שעות

מול המראה

מנסה לעוות את פניי

מבטים של זעם

מבטים של צער

אולי תחלפי במקרה

תראי אותי

הכול יתחלף

צבע השמיים

האדמה, הרעש באוזניים

ואת הרי ידעת

יותר טוב מכולן

איך לרקוד מולי

כמו מישהי שלא מוכנה לאבד אף טיפה

ואני קינאתי לך

מזיכרון וגעגוע

דמיון מפותח

ספרים שקראתי

הפכו את הדף

מצאתי את עצמי

גיבור פעם אחת

ופעם שנייה נבלה

ואת תמיד היית

הנסיכה עם השמלה הלבנה

אני זוכר איך קינאתי לך

משוטט בעיר

כמו מי שאיבד את כתובת ביתו

שוכב על ספסלים

נשען על עמודי הברזל

אולי תחלפי במקרה

ואני אצליח להניח ידיי על כתפך

לא מזיעה, לא מאכזריות

אבקש שוב לעקוב אחרי צעדייך

עד דלת הכניסה

ואולי עד הבית

אני קינאתי לך

מאהבה פשוטה שחסרה

את פנייך זיהיתי

בכול פינה

את גופך הרגשתי על סדין דק

את עינייך מביטות בי, ראיתי

מכול מראה

אני זוכר איך קינאתי לך

אבל את הרי יודעת

שכול אהבה נגמרת בשיר פרידה

אז השארתי לך מילים נטולות הסבר

משפטים שנגמרות בנקודות בודדות

ובסוף כתבתי לך

פעם קינאתי לך, היום אני חופשי