על הרצפה פזורות תמונות
וברקע שירים שמזכירים שבתות
אני מנסה לא להיגרר
מניח את הסיגריה במאפרה
כול רגע שבא
לוקח איתו משהו אחר
רק הגעגוע נשמר
כמו חדש, מופיע בכול פעם
ומה השארנו לעצמנו,
מכול תמונה
אפשר לראות איך הפנים נשארות קפואות
לא זוכר אם שמחנו
או שהיתה זו קרן שמש
שציירה אותנו
ואני מתגעגע לימים אחרים
כאלה, שלא היינו צריכים לדמיין
ותמיד הם חוזרים אלי בלילות קרים
מקשיב למוזיקה
מילים שהכרתי
לא הייתי צריך לחפש משמעויות
ספרים פתוחים
אולי לא ידענו
איך לשמור את עצמנו מכול הרע
זה שבא עלינו, מוקף באורות מסנוורים
ומה מוטל מתחת לכול אבן?
כבר שכחתי
מביט בתמונות המפוזרות על רצפה ערומה
תבוא הרוח
ותיקח אותן מכאן
לא אדע עוד
איך זה שהזמן חלף, לא נשאר ממנו זכר
ותמיד בלילות קרים
ולעיתים אני נזכר בימים שלא הכרתי בוודאי
במרפסות מול רחובות ריקים
היינו מחכים
שמשהו אמיתי יקרה
אולי היינו, יותר מדי אמיצים
ועכשיו ברקע
יש שיר ישן
אני יכול להבין את כול המילים
מנסה לשחזר משפטים
על הרצפה פזורות תמונות
אני יכול לראות
איך השנים פתאום חלפו
זה געגוע שנשמר
כמו סיפור ישן
אני תמיד חוזר אליו
מול תמונות מפוזרות
המבקשות להציג לי זמן שלא הבנתי
עד תום
בסוף כול מה שיישאר זה געגוע
ואני אקשיב שוב לשיר
רק את מילותיו אני זוכר
