את מרצדת מול עיניי
הופכת את הדפים של חלומותיי
ומשאירה אותי עייף
יש משהו במחשבותיי
שלא נותנות לי מנוח
הלילה חשוך כדי שאראה
לאן כל זה הולך
אפשר להתאהב ברגע
אפשר למות לכל החיים
אל תבקשי ממני, לבחור
קורע את הבגדים
ולא יוצא לרקוד יותר
את מרצדת מול עיניי
בשדרה הראשית
נעצרת, וממשיכה
לו ידעתי לאן את הולכת
כל השירים
היו נכתבים אחרת
האהבה שלי,
לא מבקשת להוכיח לך שום דבר
מביט על הקירות
מביט על פניי
יש סימנים של דם על נשמתי
יש הבעות פנים לא ברורות
אומרים שזה החלום הכי טוב
שיש לאדם
ואז הוא מתעורר
אל מציאות מחורבנת
אל תבקשי ממני
להוכיח לך שום דבר
כאן באמצע הלילה
שאת מרצדת מול עיניי
ובבוקר, מתעוררת רחוק
שקוע בתוך השתיקות האלו
שוקע לאט
הקירות לא מספרים לי
לאן נעלמת בחשכה
עכשיו, בדירה קטנה מול הפארק
את מדמיינת את עצמך
רחוק מכל מציאות מקרית
ואני בחדר קטן
לא מבקש לברר
מה האהבה שלי
יכולה להוכיח
לא שולח לך פרחים
לא חושב על הזיונים הכי טובים שלנו
אני גם לא אוסף, תמונות לזיכרון
יורק את הזמן, משאיר לעצמי מרחב
לאן נעלמת,
אחרי שריצדת מול עיניי בחשכה
הלילה חשוך כדי שאוכל לראות
לאן זה הולך
עוד מעט אעצום את עיניי, את תחזרי
ובבוקר, שוב אתעורר
למראה שבורה,
וסימנים של דם על נשמתי
