חלל, מפרודה לאחרת
מתרוטט באיכלוס צפוף.
זיפים באזני הפנימית
שולחים הלמות חשמל הדוקים הלאה
אל החומר האפור.
שוב אני מפייט בקלוז-אפ

בתוך אגם של רעש.
מיני המולות קוצפות, שאונים
בתדרים נבדלים, בחושים מזנים שונים.
כמעט ויכולתי לקרוא לזה
מוסיקה

בשירותים אני
לא מחרבן
רק מפדר את אפי
סורק שיערי בשלוש אצבעות
טרודות, מסלסלות קווצה פרומה
בכפייתיות מה

מרקם הצליל מתעדכן
תכופות אצלי במוח
ומגזר גדל והולך של סינפסות
מתקדד פעימות רוויות מטען
מוצף בצליפות צונאמי צפוף,
אינפורמטיבי
שוב אני כותב בתקריב

בזמן שהחשיבה פונה לאפיקים מעשיים
מסתמן טיפוס בתפוקת הגמא שלי
זהיר, מדוד במיקרואמפר

ממעל נקוד הרקיע באד
צח, משוח בוורוד לבנבן
רך ורוחף
כמו הינומה
על פניו של דרקון

ומהאדמה
אני מוצא עצמי
עוסק בטכנוקרטיה.