אל תברח

בוא נרד אל שפת האהבה,

נדבר בלשון אחת.

נגלוש על ריר הזיכרונות,

שהרטיב את מגעינו

ונאסוף את התשוקה

מן השלולית,

בה עֵינִי משתקפת יבשה.

אחוז במעקה גופי,

טפס אל לבי

וספור פרפוריו.

אל תברח,

אל תותיר בחיי את

עקבותיך כדם,

חֲיֵה בי את הדופק

שנעלם.