הסודות במגירה

השכם בבוקר

כשהשמש לה זורחת,

אני מסתירה את לבי

הנוטף דם,

ובערוב היום

כשהשמש לה שוקעת,

אני מוצפת בסיוטים

ופוחדת מהחשכה היורדת,

השכם וערב

הסודות לא נותנים

לי מנוחה,

ואיני יודעת שוב

אם הכול  אמת

או חלום נורא,

הסודות סוגרים עלי,

ומדי פעם בפעם

הם דופקים לי בלב

כיי לחופש נולדו

תדע לך,

הזמן קרוב,

ואני שוב חזקה,

עוד רגע קט

אפתח את המגירה

הנעולה.