אנטק הסמיק מאד , והעיף מבט חטוף לאחות קטלינה , שצפתה בהם בחיוך.

"אממ... לא.. רומי.. אתה זקוק לבשר.. אתה יודע , הכוחות שלך.." רומי השפיל את עיניו ולחש, "אבל אנטי.. אתה אף פעם לא מקבל.. ורציתי לתת לך.. על השמיכה אתמול.."  רומי הקטן נראה אומלל , ובעיניו עמדה דמעה קטנה. הוא נורא אהב את אחיו , ורצה לגמול לו בדרך היחידה שיכל.

"לא.. רומי שלי , אתה זקוק לבשר . אני אסתדר." רומי הנהן בעצבות ומחה את דמעותיו , גם אנטק חש שהוא על סף דמעות.

"אהמ.." נשמע קולה של האחות קטלינה. אנטק ורומי הפנו את מבטם לכיוונה , היא חייכה אליהם והמשיכה. " חוששני שאין זאת בעיה , יקירי. " היא לחשה. " יש לנו עוד מנה אחת נוספת. מה דעתך , רומי , שאנטק יקבל אותה? " רומי מחה כפיים בהתלהבות ואמר " אוה , כן! אנטק יקבל אותה! ואפשר לומר שזה בזכותי , נכון אחות קטלינה?"  " בהחלט , " אמרה הנזירה. " אלמלא הייתי אוהבת אותך כל כך , לא הייתי נותנת מנה זאת לאחיך!"  רומי חייך ופנה לאנטק , שעמד והקשיב בעיניים כלות, " הנה לך , אנטק! עבור השמיכות!" ורומי קפץ על אחיו וחיבק אותו. אנטק החוויר , ומוחו עבד בקדחנות כדי להפיק תירוץ הולם לבעיה החדשה שעמדה מולו. האחות בחנה אותו , והיה נדמה לו שהוא רואה לעג בפנים החייכניות. ברור שהיא התכוונה להעמיד אותו בניסיון , ולהכריח אותו לאכול את הבשר הלא כשר!  " האחות קטלינה.." הוא מלמל , ולפתע עלה בראשו רעיון גאוני!

"האחות , אני צמחוני , לא ספרתי לך קודם מפני שהתביישתי.. איני יכול לאכול בשר עוד מינקותי..."

הוא אמר לה בקול בוטח. רומי השמיע אנחה  בקול  מאוכזב ועצוב , שקרע את ליבו של אנטק.

אך הוא התאפק ! הוא חייב להתאפק! זה לטובתו של רומי בלבד! אסור לו להפוך לנוצרי! אסור!

כך שינן אנטק לעצמו בלבו , והביט על רומי בעצב. ' אני אסביר לך הכל אח"כ! על תעמיד אותי בניסיון! אני אסביר לך! על תאלצני לאכול מן הבשר הלא כשר!' הוא התחנן בלבו. לאחר דקה ארוכה הפנה את מבטו לעבר האחות , שנראתה פתאום נורא מרוגזת.  "אם כך , ילדי היקר," הוא סיננה בכעס. " חוששני שאיני יכולה לעשות דבר!" פניה היו קשות מאד , ופיה הצטמצם מאד . פניה קיבלו גוון אדום וגבותיה הזדקפו למעלה. אנטק הביט בה באימה. ואז התעשתה האחות קטלינה  , פניה חזרו לגוון המתאים ופניה נהיו חייכניות כבעבר. "אתה ראשי לחזור לאכול , אנטק וגם אתה , רומי."  אנטק הביט בה רגע בתדהמה ופחד , וחזר יחד עם רומי , שלא הבין מדוע אחיו כה נסער ,  לשולחן האוכל.