בס"ד כיסלו התשס"ג
לילות עצובים בלעדייך
ישבתי לילות ומילאתי דפים
כתבתי לנייר את שהלב מרגיש
שפכתי המון דיו ודמעות
אולי תאמרי איזה שטויות זה כותב
אך עבורי אלו לא שטויות
עבורי זו תמצית חיי
כי העט עבורי הוא קולמוס הלב
וכשהלב בוכה אזי הדיו עם הדמעות
מספרים את סיפור חיי.
פרויד בודאי היה אומר:
כתיבה היא תרפיה של הלב השבור
מן תרופה לנפש הכואבת,
ואני, אני לא מחפש תרופה
אני מחפש אותך.
גם כשחלקנו מיטה ושמיכה אחת
במרחק פיזי אפסי כשאין אויר בינינו
צמודים מחובקים ומאושרים יחדיו,
כבר אז רחקו נישמותינו זו מזו
ודעותינו התפרדו
ואנו היסכלנו עשות
לא דאגנו כלל שהפער לא יגדל.
כמה חבל ,כמה חבל.
תגובות