בס"ד כ"א כיסלו התשס"ג
לב של אבן ליבך אהובתי
לך כתבתי המון שירים ברגש וחום,
אמרתי אולי המילים החמות יפשירו
את לבך הקפוא אלי.
אך מה רבתה אכזבתי כשגילתי (לצערי)
שלבך אינו מקרח אלא מאבן,
אז אמרתי לעצמי :
אולי מילים חמות עם דמעות רותחות ,
ימיסו את האבן.
אך אכזבתי גדלה שבעתיים,
כשגיליתי שהאבן לא נימוחה
ומעין דימעותי יבש יחד עם
נפשי לבי ונישמתי
וכעת אני כלי ריק
בלי חום בלי מילים
בלי דמעות ובלי רגשות .
מה רבו יגוני ואנחותיי.
ואז עלה בלבי ניצוץ של רעיון שובב,
אולי אקח את לב האבן שלך
ואבנה איתו עוד נידבך
בחומה שקמה בינינו.
כמה חבל…..
תגובות