השמש עולה למרומי השמיים
עוד יום מתחיל.
מרחבי האויר והזמן נודדים אי שם,
אך פה,
מבקשים שייעצר.
צועדת בדרך חדשה
כמו כוכב אשר נפל מראש ציפיותי,
היה חלום לא ידוע
אך עכשיו, אינני רוצה בו.
והשמש עומדת בחצי השמיים
ומפזרת חום של ביטחון
אך מהן סיבותי,
מי ידע?
רק על ליבי אבן נגף חקוקה,
וכל המים שבעולם
מנסים לברור ר שבתוכה
עד שתפוג,
טיפה אחר טיפה.
השמש נוטה לערוב,
הלילה יתחיל.
הזמן עבר,
אך למרות זאת
יש בו תקווה...
משאלתי מתגשמת...
להיות עתידים ליום הזה.
