למכירה אהבה

 

ישבתי בבית כל היום מנסה ללמוד אבל לא מפסיקה לחשוב עליך, ברקע מתנגן "טוב לי עם עצמי" (אפרת גוש). ואני מנסה לשכנע את עצמי שהשיר נכתב עלי וטוב לי בלעדיך.  את ספירת העומר מזמן שכחתי לספור אבל את מספר הימים מהפרידה אני לא מצליחה לשכוח. אני כל כך אוהבת אותך. מה לעזאזל אני אעשה עם כל האהבה הזו עכשו? לא יכולתי להישאר יותר בבית, שמתי נעלי התעמלות ויצאתי לרוץ,  גן סאקר נראה משועמם בצהריים, רק אני מלאה אנרגיה ואין לי מה לעשות איתה, אני רצה ובוכה, בוכה ורצה. במהירות שאני חולפת על פני האנשים הם לא שמים לב לדמעות. אני עוברת ליד איש עם כלב או אולי זה היה כלב עם איש. מתחת למנהרה גרפיטי, בדרך כלל אני לא שמה לב, מבעד לדמעות אני מצליחה לקרוא "למכירה אהבה" אין שם ולא טלפון רק שתי המילים האלה.  כל- כך ברור. זה בדיוק מה שאני מרגישה. פתאום הכל נקטע בינינו, חשבתי שימשיך לנצח, רק חגגנו שנה באופטימיות להמשך. אז אמרת בלי הכנה מוקדמת "אני לא מאושר איתך... לא טוב לי כבר הרבה זמן" מה נשאר לי להגיד? הרי אני כל-כך רוצה שיהיה לך טוב.  אני יודעת שלא תהיה מאושר, לא לבד ולא עם מישהי אחרת, אבל איך אפשר להגיד לך את זה?! מי ששואף מעצמו להגיע לפסגה ולא מוותר על כלום לא יוכל להיות שלם בדרך. אני ממשיכה לרוץ, הרוח מייבשת את הדמעות ואני מנסה לחשוב לאיפה מנתבים את האהבה שלי, מי יקנה אותה? ברגע זה אני מוכנה חינם, קשה לי לסחוב אותה. אולי אעשה מכירה פומבית ואמכור למרבה במחיר חחח... קצת זנותי מצידי.  אני ממשיכה קצת בהליכה מהירה ומגיעה חזרה לדירה. בדרך למקלחת בודקת ת'פלאפון- הודעה אחת חדשה: "קונה רהיטים ישנים, ספרים ואהבות- נא להתקשר ליעקב" .