אתה מביט במראה
היא לא מספרת את מה שלא רואים
הפנים הסדוקות,
העיניים שכבר לא יכולות להתעצב יותר
ואתה מחפש איפה לאחוז
איך הזמן חלף, אתה לא מבין
ואיפה הצומת ההיא
שיכולת לבחור
ונשארת שם יותר מדי זמן
לחכות שמשהו ייקח אותך
והנה אתה מול המראה
מביט בגוף הקורס
בנשמה שמבקשת הזדמנות שנייה
ואתה מחכה
אולי קול מבחוץ יקרא לך
יציע לך שוב, את אותה הצעה
והפעם תיקח אותך
תחזיק בה קרוב לגוף
לא תפחד, לא תיפול
והמראה, לא מספרת
מה שלא רואים
אבל היא רואה הכל
אתה רואה את זה
יש סימנים של דם, על הידיים
ויש סימנים של כאב בפנים
ואולי זה אתה, ואולי זה הם
אתה מביט לאחור
אולי תמצא שם את הצומת ההיא
את ההזדמנות השנייה
ונסעת רחוק, אחרי זה
אמרת לעצמך, שהכל עוד יחזור
והנה אתה, אחרי נסיעה של שלושים שנה
לא מבין, איך לא השתנתה
והנה אתה שונה לגמרי
מבקש את עצמך שנית
אולי יתנו לך להיכנס, אולי הפעם תנצח
הפנים הסדוקות, השיער הנושר
ומה איבדת, אתה לא מבין
איך זה שחלפו שלושים שנה
ולא היה לך שום דבר לעצמך
בזמן שאחרים כבשו את כל מה שאפשר
רק אתה נשארת,
מצפה לקול שיקרא לך
מביט במראה
היא לא מספרת שום דבר
רק אתה מה שאתה רואה
ושום דבר שלא נראה
תגובות