לפני שנים רבות חיי לו איש,
באותו הזמן אנשים העולם היו חסרי דעה, אנשים קפצו מבניינים שברו כלים ואכל את חבריהם ואת ילדהם.אוכל היה בשפע אך השפיות לא הייתה בדעתם. כל אחד עשה מה שמתחשק לו, לא היו חוקים וילדים קטנים נחנקו להם ולא היה אכפת. אנשים היו הולכים לישון מתי שהם היו באפיסת כוחות.עד שאיש אחד שחיי בתקופה זאת החליט שדי לחוסר משמעות,חשב רבות. איש זה היה מקובל בחברתו הוא חיי כמו כולם עד שהתעורר יום אחד וברא את אלוהים. אלוהים דבר שאנשים יאמינו שהוא השולט בכל הוא מחליט מי ימות ומי יחיה, האיש הפשוט אשר לא הבין את משמעות הדבר התחיל להפיץ שיש אל והוא קיים והוא שולט בכל וחייבים לציית לו. בהתחלה לא הקשיבו לו אבל לאט לאט הוא הסביר את עמדתו ואנשים הלכו אחריו, כל אחד לקח ממה שהאיש אמר קצת אחד האמין בירח כי הוא גבוה מראה עוצמה ומאיר השני האמין בשמש כי הרי ברור שהשמש היא החזקה. כל אחד האמין באלוהים שלו האיש המתוסכל שרק רצה סדר ומשמעות אם לא בדור הזה אז באחריו המשיך בעמדתו ואמר שלאל צריך להתפלל ולהקריב קורבנות ולבקש רחמים. האיש עשה טעות היסטורית או אולי הצלת היקום.?
תגובות