נמלטנו מכול הפתחים
אל הבטחות שלא יכולנו לממש
את עצמנו זרקנו
אל חללים
שלא יכולנו למלא
מבקשים לקבור את הזיכרונות
כמה רחוק נצליח להגיע
עם מלחמות, שלא נצליח לנצח
אי אפשר ללמוד יותר מהשירים
ואנחנו עזבנו הכול
משאירים את החיים כמו שהם
לאחרים
נמלטנו אל תוך מקומות
שלא ידענו לנפץ
מה חיפשנו
באהבות שכבלו אותנו אל געגועים
עכשיו זה תורנו להחניק
רצנו ברחובות לחפש אנשים
שמכירים אותנו
שמזהים את פנינו
מבקשים קצת חסד
מבקשים תפילה
כמה אפשר לנצח
ולהישאר מחוסרי כל
את מה שכתבנו
אף אחד לא ידע לענות
חלומות והסברים
לא הצלחנו להשאיר דבר
שישאיר משמעות
נמלטנו מהגדרות
אל הבטחות שלא יכולנו לממש
בתוך הזמן שלא עצר מעולם
מצאנו את עצמנו
מחפשים עתיד
הם סיפרו לנו שאנחנו יכולים להיות כול מה שנרצה
אבל לקחנו אותנו
לסיבוב באזור המוות
וביקשו מאיתנו לשמור עליו, עד שהם יחצו את הנהר
אין שורדים פה
אין גם געגוע
כמה אפשר לחיות מזיכרונות תפלים
מלחמות שלא היה לנו סיכוי בהם
לקחו אותנו כמובן מאליו
אל תוך הפתחים, מתוך האבק
כול השדים יצאו בבת אחת
אנחנו ביקשנו לסיים את הסיבוב
במקום שנוכל לחיות בו
אבל הם הבטיחו לנו, חיים אחרים
בלי הבטחות, בלי שירים לדמיין
בלי מקומות בהם נוכל להיפגש
מה יכולנו לעשות?
במלחמות שלא היה לנו סיכוי לנצח
חיפשנו משמעויות
אחר כך חיפשנו כאב
