עוד שיר נכתב
ואל המגירה הונף הוא/
לא תשזפינו עין, לא ידע אורו של יום והבלי האדם, מבלעדי.
התדעו כמה מחלקי נפשי חבויים במגירות אלו?
התשערו עד מה גדול הוא האוצר?
אך לא אוכל הציגם
את נימי נפשי אשמור בכספת
קרוב אל ליבי. לא אאבד עוד את שנותר!
רק את, אם הינך קיימת אי שם
אביאך אל היכלי שם תְחָיִי את שנשמר.
