הזיה מדברית. רמה
מתכופפת להדק את רצועת הסנדל
כחום היום אחר צהריים כנעני
דמויות נעות בחוסר שקט
מתחמקות בין שבילי הבסיס
"מצד לצד, מצד אל צד"
כהות, עייפות, ומגושמות.
על סקאלת הצהוב והחום
השמש עושה בשערה הדבשי מעשה שתי וערב,
והעור הבהיר והרך נשטף
אף הוא בקרניים הכבדות של חמש בערב.
ולפתע,
קמה, מתנערת, הצלצול בא מהכיס, מעיר מאוטופיה מדברית, מחלל אותה כמעט. היא מסתובבת ומתרחקת כמה פרסות, נעלמת אל תוך הבקעה
מנגנת בחליל
צד.
***
ואני לא האמנתי לעיני ;
איך שפלאפון היה
לשכיית חמדה,
ואיך חיילת יחפה באחת
פניה הפכה
וה י ת ה
לבת לילית
בארץ אבודה
מדושנת עונג
כמו שחייה לילית
או טיסה ראשונה לירח
בחללית . .
והשאר עוד יסופר,
בתולדות - בקעות
אלפיים ושתיים
בפרק מלכת המדבר.
תגובות