[ליצירה]
שירי הטלאי הכתום
שיר יפה, כתוב טוב כשיר,
והערות בסוגריים:
הייתי מוריד את "משרד הבינוי והשיכון של העצב" - שמעלץ קצת מיותר.
כל ההתיחסות ל'אל' מבלבלת - לאיזה כיוון הרוח נושבת?
"הבשולים" - מילה חדשה?
הסיום רהוט אבל האמירה בו מעצבנת (לשון יהודית: לבכות וכיו"ב)
ועכשיו לנאום;
באופן אישי מרגיז אותי לקרוא את שירי הטרגדיה היוונית/התנתקות באתר צורה שבאים להציג את פינוי תושבי גוש קטיף כאקט קורע לב.
אולי אתם לא מסכימים אידיאולוגית עם הפינוי, אולי מתנגדים פוליטית וזה לגיטימי. אבל ההשוואה לרדיפות וגירושים שונים בגולה מעוררת גיחוך.
בחיי עברתי בנסיבות נעימות יותר ופחות קרוב ל15 פעמים דירה ואני בריא בנפשי, מן הסתם, יותר מהרבה חיילים שחיפשו חלקי חברים בפילדלפי.
אז די לצביעות ולדמגוגיה. זה בסדר למחות, אבל לבקש שינגבו לכם את הדמעות ועוד לעשות מהטישו קרדום לחפור בו?!
מאז רצח רבין אני על פרוזק.
(סתם, אני לא, אבל הנקודה ברורה אני מניח)