מאת: עינת  טמסות

לעתים בציפייה בחלון,

לכיוון הים הכחול.

מתעוררים בי שאלות על העולם

כמו למשל,

איך מתחלפות העונות היפות.

זו אחר זו כגלגל

זהב הקיץ בעצבות שלכת,

עצבות שלכת , באפור החורף.

אפור החורף בפריחת אביב

והזמן,

מרפא למכאוב הזדקנות אדם .

ועיניי

הצופות במרחב,

כמו מחפשות בו תשובות .

לשאלות

הרובצות תמיד בתוך רגעי השקט .