אמי פתחה את החלון

נכנס משב רוח מרענן

מעלעלת בעיתון

אין דבר בו מענין

 

העולם הזה נראה כה רע

כל היום שוכבת כך בבטלה

מה לעשות, אין לי כל ברירה

אתם לא מבינים? אני חולה

 

מחוץ לבית החולים העולם כה טוב

האנשים כך פוסעים, ממהרים הם לרוב

לא יודעים שכאן, החיים כה מייגעים

אין להם מושג שאצלנו החיים הם לא חיים

 

אני רוצה שהאנשים האלה ידעו להעריך

כל דבר, כל נשימה

אפילו ביום אביך

כי אצלינו נשימה זה לחימה

 

לסיום, ארצה לומר שלא פשוט לי כלל וכלל

אך, בתוכי דולק עוד נר שלא רוצה להיגמר

כך אלוקים רצה- זהו הגורל

די, מספיק-הכאב עבר