-"וכאור בקר יזרח שמש,," (שמואל ב', ד') "פעמים נוצץ לנו האמת עד שנחשיבהו יום.ומיד יעלימוהו החמרים וההרגלים" (הרמב"ם פתיחה מורה נבוכים) להמצא כשמפציע השחר משמע : לראות את השחר. משמע להבין את: אלה תולדות השמיים והארץ בהבראם- של עמודו של עולם. זה להסתכל בשמיים ולקרוא בעננים למצוא את התשובה לשאלת הלב החושב. לראות את מיזוג האור בחושך, וללמוד ממנו. ולחזור לקרוא בעננים שעכשיו יותר ברורים. והם כמו מחזקים את התשובה- שכבר ניתנה. לחזור לראות בעננים - לראות את התשובה מיטשטשת ולדעת. שמעכשיו הכל תלוי בנו. שהחכם שכרו חוכמה. ידו בכל, ויד כל בו. הוא זורק חכמה קטנה - ומיד מחזירים לו פי כמה. הולך ומצטמצם מפנה מקום. עד שלא ישאר ממנו וכל העולם יבלע אצלו.