השכל והרגש הלכו לטייל

בדרך על השביל ראו נמר

 

אמר הנמר לשכל- עזור לי אני פצוע

אך השכל אמר אין מצב

והרי סופי מראש ידוע

 

התחנן בעיניים דומעות אל הרגש

אז אמר הרגש מבלי לחשוב

חסוך דמעותייך כי הנני להצילך

אמר - וגמר

 

חייך הנמר ואמר

מת הרגש עבר מהעולם

יחי השכל החכם מכולם

 

ואם לצאת ידי חובה נוסיף ונאמר  

שלו הרגש היה משתמש  בשכל

היה הנמר מוותר ומחפש לו איזה עגל