ביום הכי קר בשנה

יושב מול המסך

מנסה להיזכר

איך את מופיעה בחלומותיי

איך שם

אני מסוגל לאהוב אותך בלי טעויות

בלי הפתעות

הכול יורד לאט

בלי הבחנה בין טוב לרע

רוצה שתצאי מהחלום לרגע אחד

לראות איך זה במציאות

מסדר לכבודך את החדר

מניח את הספרים במקום

ביום הכי קר בשנה

לא יכול לצאת החוצה

לראות אולי את

מסתובבת

בבתי קפה ישנים, ברחובות ריקים

הגוף קפוא, העיניים יבשות

מנסה להיזכר

מאיפה את הופעת אצלי פתאום

איך בחלומות, אני לא מצליח להגיע אלייך

הם נגמרים, בבת אחת

כמו סרט שאין לו סוף

ואז הסוף בא בפתאומיות

מעלים אותך בלי לתת לי בחירות

עם כוס וויסקי קטנה

יושב מול המסך

לא מצליח להבחין מה מציאות

ומה נשאר מהחלום של הלילה

נמאס לי להתעורר אל אותה תחושה

אולי זה היה, אולי זה לעולם לא יבוא

זוכר את פנייך, הליכתך

המבט שנתת בי, כאילו לא הכרת אותי

ואז, שנשארה רק ברירה אחת

העדפת לשכוח

לא נשארו לי סודות להסתיר

כול לילה, אני מוציא הכל

ומחפש בבוקר סימנים להתפכחות

ביום הכי קר בשנה

אני נשכב על המיטה

לא מסוגל לזוז, מפחד שתבואי ואז תלכי

החלומות מובילים אותי

אל מקומות בלי פתחים

את עומדת שם כמו שאני רציתי

ואני מוכן לבוא עד אלייך

להישאר, עד סוף הלילה

להיעלם איתך

במקום להתעורר אל עוד זיכרון לא ברור

ביום הכי קר בשנה

אני מחכה לך שתשובי

כותב משפטים בראש, מצייר לי נופים

לשם לא נגיע

כול עוד אני נמצא במציאות

אם תבואי

תראי איך הכול זרוק

מוכן להיעלם

מנסה להיזכר, איך הופעת לי בחלומות

ואני לא ידעתי להישאר שם איתך