אנשים באים

אנשים הולכים

ואני בצילם אשים מבטחי

אותם אנשים שהיו כה יקרים

למה עוזבים הם אותי

 

הולכת אני במחוזות ילדותי

מסתכלת סביבי

ואיני מכירה עוד

לא את הנופים

וגם לא את האנשים

 

בלילה בנפול תרדמה על אנשים

איני עוצמת עין

כי אותם זכרונות של אנשים אהובים

צפים ועולים בי שבעתיים

 

מהם למדתי כמעט את הכל

אך מלימוד זה יכולתי להתנזר

אילו רק ניתנה לי ההזדמנות לומר זאת

אני אוהבת אתכם

 

ברבות הימים למסקנה אחת הגעתי

את חלומם שלהם עלי להגשים

כי למרות מותם בי הם חיים

הם צילי וחלק מנשמתי