נסעתי אל האישה שלי
דרך הרחוב בו
עומדות הזונות ביום שישי
ניידת משטרה
עצרה את החשודים הרגילים
ואני ברקע שמעתי את ברוס
שר נברסקה
יש אלפי רגעים להרוג
ואני מחפש את שלי בנרות
האישה שלי מחכה
אולי לה יש את התשובות
ללילה השחור
מחשבות רצות
וסיפורים עולים מתוך הזיכרון
יכולתי לקחת הכל
יכולתי גם להשיג משהו שאין
אדים על החלון
גורמים לפנסים, להאיר הרבה יותר ממה שהם יכולים
פנייה אחת ושוב ישר
מה אני יכול לתת לה, שהיא תיקח
פצעים ועיניים עצומות
מגע שלא משתנה
גם אחרי שעות
האישה שלי מחכה
ואני חוצה את הכביש
כמו בחוסר תחושה
שני נערים עוצרים מונית
יכולים להגיע לכול מקום
והזמן פועל מעצמו
והוא נגדנו תמיד
ברחוב של האישה שלי
אין אף אחד בבתים
האור דולק בחדר מדרגות
אני יודע שהיא מחכה באיזה מקום, רק לי
לא יודע מה יכול לתת לה
הבטחות השארנו זה לזו
לזמנים קשים
הם חלפו בלי שהצלחנו להדביק אותם
ונשארתי בלילה
כדי שלא אצטרך
לחזור חזרה
האישה שלי אוהבת את האהבה שלה קשה
לעיתים נדמה לי, שאין בנו שום תקנה
את כול הכללים הפרנו
עכשיו נותרו התקוות, לאכזב
בא אליה באמצע הלילה
לחפש משהו ישן
בכביש, ניידת משטרה
עוצרת חשודים רגילים
ובפנים, משהו מת על חשבון החיים
