עבדנו כל היום

עשינו את הדברים הנכונים

כמו שקראנו בספרים

כמו שלמדנו מההורים

עשינו את כל הדברים

כדי שיהיה לנו אוכל במקרר

דירה משלנו, מכונית חדשה

כל בוקר כשקמנו

ראינו את פועלי הזבל

מנקים, את השאריות של אתמול

הלכלוך שהצטבר, הזבל שנשכח

לא שאלנו את עצמנו, לאן הם חוזרים מכאן

האם הם כמונו, עושים את הדברים הנכונים

היה נדמה לנו, שלעולם לא יהיה לנו רע

אבל אתה מבין אדוני

הזמן השתנה, הכותרות נכתבו מחדש

אלו שחיו מהבקרים שלנו

הלכו לישון מאוחר בלילות

כשהם התעוררו, הם גילו

שהמסיבה נגמרה

ואין להם יותר צורך בנו

אדוני, אתה מבין

אנחנו עשינו הכל כמו שצריך

ועכשיו המצב השתנה

עכשיו אנחנו צריכים, לחפש מקום חדש

בשביל שהמקרר לא יהיה ריק,

כדי שלא יזרקו אותנו מהדירה

הם הסבירו לנו, שהם שיחררו אותנו לחופשי

אבל זה היה בדיוק, כמו שמשחררים חיילים בשטח אויב

אדוני, אנחנו לא חיפשנו את התהילה

לא חיפשנו את החלומות הגדולים

כל מה שרצינו, זה לעבור את היום בשקט

בלי שנקבל את המכות

עכשיו כל מה שנותר לנו,

זה לחכות ללילה, להסתיר את מה שאין

לחיות את מה שנותר

אתה מבין אדוני, היתה לנו אהבה

שלא היתה תלויה בדבר

אבל כשנלחמים לעמוד על הרגליים

הגוף לא יכול, להחזיק את האהבה בלי לקרוס

אתה מבין אדוני, היו לנו חלומות

ועכשיו החלומות שברו לנו את הלב

הם השאירו אותנו, כמו חיילים בשטח אויב

ואנחנו רצינו רק לעבור את הימים

להרגיש שאנחנו עושים משהו

כעת, הימים עוברים

בלעדינו, ואנחנו כבר לא חלק מהם

הם אמרו, שיום אחד אולי עוד יצטרכו אותנו

אבל בינתיים, אנחנו כמו חיילים בלילה, בשטח אויב