טיפות הגשם ירדו במהירות

זוג התכסה במעיל וחצה את הכביש במהירות

לרגע היה נדמה

שהם יצליחו להשיג אותן

אך הטיפות, היו מהירות מהן

הקשבתי לשקט של החדר

ניסיתי לא להתמסר לו

זמזמתי מנגינה

נתתי לה להרפות

הטלפון לא צלצל

איש לא דפק בדלת

המילים שהותירו אותי במקומי

כמו נעלמו מן האופק

הדלקתי סיגריה

לא חיכיתי לעשן

ואת, את היית רחוקה

בכדי לעמוד לידי

ולהישען עלי

לרגע הכל היה קל

חששתי ליפול

הגשם שוב ניצח

אותנו, אותם

מבית השכנים עלו צהלות שמחה

יש עוד אנשים כאלה

הייתי אומר לך, אם היית פה

על הכיסא מונח

הסוודר הישן

עם נייר טואלט ומצית בכיסים

לרגע, אני מרגיש מתגונן

פתאום מתרכך ומודה, זה הגשם

ואת, את רחוקה מדי כדי לומר לי משהו אחר

מועך את הסיגריה במאפרה

ביום רגיל, השמיים היו אמורים להחשיך עכשיו

שוב הגשם ניצח

שוב לא רואים דבר