אני זוכר בקרים

היינו מתעוררים מנביחות של כלבים על עוברי אורח

צלחות עם שאריות מאתמול

ואור שנכנס מהחלון

ובא אלינו, עד הסוף

את היית מספרת לי על החלומות

הייתי נסחף בשתיקות

מחפש מקום להפיל את הכול

ולא לדרוך

הייתי מחבק אותך, זה תמיד החזיק אותי

מפני הפחד, הכישלון האינסופי

סיגריה ראשונה ובטלוויזיה דיווחים ראשונים

שום דבר לא נכון, שום דבר לא מוחלט

הכול משתנה עם הזמן

גם אנחנו הופכים להיות פחות דרמטיים עם הזמן

את קמה להתקלח, אני הולך להכין קפה

בדירה ממול, שני ילדים מרעישים ותינוקת בוכה

שום דבר לא בא מזיכרון, שום דבר לא קבוע

ואת עם תחתונים שחורים והחולצה הלבנה שלי

אם הייתי מזמין, היית רוקדת

מתיישבת מולי, מחכה שהיום יתחיל

ואני מאמין בעצבות

אחרי זה, הכול נראה פשוט יותר

את נשענת עלי, וזה יותר מדי

מקשיבים ברדיו לשירים בין הדיווחים החיים

פרוסת עוגה ושמש חזקה בפנים

בעוד רגע נתחיל עוד יום במסע

סופו קבוע ומוחלט

בינתיים בדרך, שום דבר לא ידוע מראש

לאט הבוקר נכנס אל תוך היום ונעלם

את מתלבשת והולכת

אני מארגן את הדברים ומשאיר הכול בכיור

טורק את הדלת, נשבע שזו פעם אחרונה

ובכביש הראשון פונה, הכול מתרחק

ברדיו האומדנים ברורים

מחר נתחיל את הספירה מחדש

שום דבר לא ברור, שום דבר לא מוחלט