יום שמש נעים נפתח לפני , אני פוסע ברחוב בדרך לים , המקום שבו אני ניפגש עם עצמי קבוע . לפתע מופיע לפני קו אני מיד זז הצידה כדאי לא להתנגש בו . ואז אני חש שהוא הולך אחרי , אני לא מתייחס לזה בהתחלה אבל זה מציק לי לאחר זמן מה , אני פונה אליו ומבקש שיפסיק לעקוב אחרי , הוא אומר לי שהוא לא יכול כי הוא חייב , למה אני שואל ? הרי אני לא יודע מי אתה . אתה כן יודע מי אני רק שאתה מתעלם ממני , וזה לא טוב בשבילי . אני לא מבין את דבריו אבל ממשיך ללכת לים , אולי הוא יחליט לעזוב אותי בכל זאת . לאחר זמן מה אני רואה שיש עוד קויים אחרים אחרי והם ממש קרובים אלי , למעשה הם ניתלים על גופי , אני מנער אותם ממני ומבקש מהם שוב להניח לי . אנחנו לא יכולים עונים כולם .למה אני שואל ? כי אנחנו הרצונות שלך . מה ? אין לי רצונות , יש לי כל מה שאני זקוק לו . תחפשו אצל אחרים . הם מסרבים ומבקשים ממני , תקנה לך אוטו . אני לא צריך אני אוהב ללכת ברגל . אז תקנה נעלים חדשות . אני לא זקוק אלה אומנם ישנות אבל הם נוחות וזה מספק אותי . אז תקנה בגדים חדשים ססגוניים ותרשים את כולם . אני לא רוצה אני אוהב את מה שאני לובש , זה נוח לי למרות שהם דהויים . כך הם ניסו לפתות אותי לדברים שונים ומשונים ואני סירבתי כי אני ממש לא רוצה אותם . אז אם כך לא נוכל להניח לך אומרים הקווים . אתה מפר את האיזון , אנו , הקווים , הרצונות של האנשים ואנחנו מחברים את היקום . כאשר אין רצונות היקום מתפרק , אז אנחנו דואגים לשלומו , עי הרצונות שלכם . מה עם הרגשות שלי הם לא טובים כמו רצונות ? הם טובים מאוד , עונים הקווים , אבל הרגשות שיכים לנקודות . אנו הקווים זקוקים לרצונות החומריים שלכם