היא

אני נחנקת. ממנו, מאיתנו. אני לא יכולה יותר לסבול אותו. את הקול שלו, הריח שלו, הנשיקות שלו.

הוא מעורר בי גועל. איך זה יכול להיות? רק לפני חודש הכרנו ורק המחשבה עליו דוחה אותי. כשהוא מצלצל אליי אני מרגישה רע. לא רוצה לענות אז אני לא עונה. הוא מתפלא למה אני לא עונה לו לשיחות. הוא חונק אותי, רוצה להיות איתי בכל שניה ואני לא יכולה יותר. אני רק רואה אותו ואני נתקפת פחד. מפחדת להגיד לו איך אני מרגישה. מפחדת מהאמת – מהתוצאות שלה. מצד אחד לא רוצה שזה ייגמר בינינו מצד שני הוא מחליא אותי. הוא גורם לי לדחות אותו וזה מה שאני עושה. כל כך נוח לי איתו. הוא חכם, הוא מותק, הוא יפה, הוא מושלם. למה אני כבר לא אוהבת אותו? אני יודעת שהוא אוהב אותי וזה רק מקשה עליי. אני יודעת שאני צריכה לגמור את החולניות הזאת – את הקשר הזה. אני לא מסוגלת. הוא יותר מדי מתוק בשביל זה. הוא הבן אדם הכי נפלא שאני מכירה. אולי הוא לא ייקח את זה כל כך קשה. אולי. רוצה לגמור את היחסים האלה ולא יכולה. כלואה בתוך עצמי והמפתח אצלו. לא יודעת איך אני הולכת לצאת מזה. אני רק יודעת שיש דרך ואני לא יכולה לנצל אותה כי אני מפחדת. לא רוצה אותו יותר ולא רוצה לפגוע בו. לא מגיע לו. אבל... אולי... הוא גם לא אוהב אותי יותר. אולי הוא גם חושב על פרידה. אולי אנחנו לא כל כך שונים אחרי הכל. אני אגיד לו. אני אלך על זה. אני אפרד ממנו, ומהר. ככה יהיה טוב יותר לכולם. גם לי וגם לו. אני לא אוהבת אותו והוא כנראה מרגיש את זה. פעם אחת ניסיתי להגיד לו בזמן שאכלנו במסעדה אך לפתע הוא נחנק ונבהל. לא יכלתי להפיל עליו גם את זה, המסכן. אני חוששת שאני אעשה את זה. אני חייבת. בשביל עצמי.

הוא

אני מאוהב. בה, בשנינו. אני לא יכול להפסיק לחשוב עליה. הקול שלה, הריח שלה, הנשיקות שלה.

היא מעוררת בי רגש נפלא שמעולם לא הכרתי. איך זה יכול להיות? רק לפני חודש הכרנו ואני חולם עליה. כשאני מצלצל אליה הלב שלי פועם בקצב בלתי נשלט. היא לא עונה, וזה קורע אותי מבפנים. זאת לא פעם ראשונה שהיא לא עונה לי, מעניין למה. רוצה להיות איתה בכל שניה, זה גדול ממני. אני רק רואה אותי וגופי רועד. מפחד להראות לה שאני כל כך מאוהב. מאוהב בה כבר כמה חודשים. מפחד שתדע ותברח – תברח ממני. מצד אחד אני רוצה לצעוק לכל העולם שאני חולה עליה מצד שני אני לא רוצה להבהיל אותה ולהרחיק אותה ממני. היא גורמת לי לעשות דברים מטורפים וזה מה שאני עושה. כל כך טוב לי איתה. היא חכמה, מתוקה, יפיפיה, היא מושלמת. למה אני כל כך מאוהב? אני יודע שהיא גם אוהבת אותי וזה מטריף אותי מאושר. אני יודע שאני צריך להתקדם בקשר – בקשר שלנו. אני יודע שאני מסוגל. היא מוכנה לזה.

היא הבן אדם הכי נפלא שאני מכיר. בטוח היא תשמח לדעת שאני רוצה להתקדם. בטוח. רוצה להתקדם כבר ולעבור לשלב הבא ואני יכול. מסוגל כי אני כבר בשל. אני יודע איך לצאת מהמצב הזה. אני יודע שיש דרך ושאני אמצא אותה כי אני לא מפחד. אני רוצה אותה כל כך ולא רוצה להבריח אותה. ללחוץ.

בטוח... 100 אחוז... היא אוהבת אותי גם. היא בטח גם חושבת על התקדמות בקשר שלנו. אנחנו כל כך מתואמים וזהים. אני אגיד לה. אני אלך על זה. אני אציע לה להתקדם בקשר, ומהר. ככה יהיה טוב יותר לכולם. גם לי וגם לה. אני פשוט אוהב אותה, והיא יודעת את זה. פעם אחת היא ניסתה לומר לי משהו חשוב במסעדה, בוודאי על התקדמות בקשר, אך בדיוק נחנקתי מעוף. היא לא רצתה שאני אתרגש יותר מדיי כי ממש נבהלתי אחרי שכמעט נחנקתי. היא לא יכלה להפיל את זה עליי, המתוקה. אני יודע שאני הולך לעשות את זה, להגיד לה. אני חייב. בשביל עצמי.