אתה זוכר פעם: איך הלכנו יד ביד כשהיה עוד טעם לראות את השקיעה , כשישבנו על שפת הים ושהכול ניראה מושלם?! איך הכול נהרס בשנייה אחת קטנה המקרה לקח אותך וכך גם את ליבי. מקווה שאתה שומע אותי אתה היחיד שבתוכי זוכר איך צחקנו,היינו מאושרים?! וככה פתאום אלוהים לקח לי את החיים! כל מילה ומילה זוכרת שאמרת אך איפה העתיד שלנו שכל כך רצית ובקשת?! כשהלכנו על השביל לאור הכוכבים וראית משפחה יפה עם 2 ילדים ראיתי איך הבטת בהם,כל כך אהבת אותם ידעת שאני ואתה זה ביחד לעולם... הבטחתי ואני לא יודעת אם אתה יודע: "כשאני יאמר לך שאני אוהבת אותך כל כך,זה יהיה בדממה ,שלווה,רק אני ואתה יושבים מחובקים ,לא אומרים שום מילה רק העניים ימלמלו דברי אהבה. והינה בלי שום התראה לקחו אותך ממני ולא הספקתי לומר מה אני מרגישה כלפיך זה שכל יום שעבר חשבתי אך ורק עליך וזה נתן לי הרגשה טובה ונפלאה, ושאת חיי אני אקדיש לך והחיה למענך. אתה השמש,אתה הרוח שחודרים אל תוך הלב אתה המים,אתה הים שמונעים את הכאב אתה הירח,הכוכבים שאת החשכה בליבי מאירים ומלטפים. ופתאום אני בודדה מתגעגעת ואתה לא פה איתי אין לי עוד טעם לחיים. לא יכולה לחיות יותר בלעדיך ליבי שותק הוא אינו מדבר רק הזיכרון חוזר וחוזר. כל לילה אני חולמת חלום שבו אתה איננו בחיים מתעוררת ומכחישה,מחפשת אם אתה לצידי אך כשאני רואה שאתה לא לידי בוכה אני עד עמק נשמתי. מחכה שתבוא ותצא מן המחבוא ותספר לי איך עבר עליך היום רק לראות אותך מאושר ולהיות איתךבתוך חלום. רק פעם אחת זה מה שאני מבקשת פעם אחת שאני שוב יוכל לראות את ענייך. הנשמה שלי מתעופפת אי שם איתך ושומרת עליך מלאך יפה היא אותך עוטפת בנשיקות ואני פה נותרתי בלעדיך מנסה לחיות...