ירדנו אל ציר הזבל
ובדרך בצד ראינו
אבק עשן שלא נשען
ומתוכו אלי צחק הגיהנום
ואמר; לכתך בארץ לא זרועה
שאול החיים, גיהנומך בעולם הזה.
דרך הזבל כל ימיך צבועים שני
אותיות מצבת חייך בתכלת
שם בציר הזבל
על צומת אם כל החטאים,
תחנת החמצה. פחד וכעס
ורעה רבה
מסילת כסילות ועננ עזות מצח
ויהירות צובטת באבני בושה אדמדמות
ניצני סומק בלחיי החסד.
מוקי יקום
-
מ מו מוק מוקי מעין גב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הכבוד על הניתוח. חוץ מזה שאת מאשימה אותי במילים עדינות באונס או משהו בסגנון [ליצירה]
- [ליצירה] בועז - לא לרוחי להכנס עכשיו לויכוחים תאולוגים או לקלישאות חזרה בתושבה אינסטנט נוסח דרך שאלות מוסר-בגרוש.. מבחינה חוקית גרידא, נכון שע"פ החוק אסור לפרסם ברבים דברים מסויימים דרך אמצעי התקשורת וקיימות הגבלות משפטיות וצנזורות שונות. כל זה אינו רלונטי לשיר הזה, שכן כאן הויכוח הוא אך ורק על עניין גבולות הטעם הטוב, ואני חולק עליך לגביהם ככל הנראה השקפתי מתירנית בהרבה משלך. סופר סתם- לא מפריע לי לשמוע בנות מדברות, תלוי כמובן באיזה הקשר ועד איזו רמת פירוט, אבל בגדול - לא. ילד- את ההערה שלך אני מקבל. אם השיר סובל מבעיית אמינות אני אפילו יכול להבין מדוע אתה חש כך. אין ספק שכמעט כל השירים כאן (במוקי, ובכלל) בוסריים וסובלים ממינון כזה או אחר של זיוף. [ליצירה]
